39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – "שבת " ב־"שבת "
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
מ (החלפת טקסט – "שבת " ב־"שבת ") |
||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
א.'''מתפשט בכל מקום בלי שינויים''' - שמכיוון שהוא אור שאינו מוגבל כלל והוא אחד עם [[עצמותו יתברך]] לכן בכל מקום שהוא הוא ללא שינויים. | א.'''מתפשט בכל מקום בלי שינויים''' - שמכיוון שהוא אור שאינו מוגבל כלל והוא אחד עם [[עצמותו יתברך]] לכן בכל מקום שהוא הוא ללא שינויים. | ||
ב.'''מתגלה בכל מקום'''. בכמה פרטים: 1. הוא נמצא בגילוי בכל מקום וגם לאחרי הצמצום כשנעשה מקום פנוי (מהאור) אזי כשהוא כן מאיר הוא מאיר בשווה בכל העולמות (כמו בבית המקדש, | ב.'''מתגלה בכל מקום'''. בכמה פרטים: 1. הוא נמצא בגילוי בכל מקום וגם לאחרי הצמצום כשנעשה מקום פנוי (מהאור) אזי כשהוא כן מאיר הוא מאיר בשווה בכל העולמות (כמו בבית המקדש, ב[[שבת]] ובתורה. שבכל זה נמצא האור בגילוי בכל העולמות בשווה). {{הערה| ספר המאמרים תרס"ו עמוד כב - כג.(מהדורה החדשה - לא-ב.)}}2.גם כשאינו מתגלה בעולם מצד היותו אין סוף הוא נמצא בכל מקום בגלוי - שגילויו הוא רק מצד האור על אף שמצד העולמות אינו מתגלה בהם.{{הערה|ספר המאמרים תרס"ו עמוד תקא.(במהדורה החדשה - תרס-א.}} 3. הגילוי הוא גם בעולמות - שעל אף היותם גבול נמצא בהם עניינים שהם בלי גבול כריבוי מיני הנבראים וכנצחיות הנבראים שזה מצד הבלי גבול של אור אין סוף שמאיר בבריאה עד למטה מטה. | ||
ג. '''אין לו הגדרה''' וציור: 1. שאינו מוגדר בשום גדר וציור ולא שייך לומר בו איזה תכונה וכדומה ולכן מושלל הוא מהספירות והעשר ספירות הם רק לאחרי ה[[צמצום]] ב[[אור הקו]] {{הערה|ובדרגה התחתונה יש [[עשר ספירות הגנוזות]] ראה ספר הערכים ערך אוא"ס (א) הערה 77 ובשולי הגליון להערה 90.}} ואילו הבריאה הייתה מאור זה (ללא הצמצום) הייתה הבריאה גם כן באופן של בלי גבול ובפשיטות ללא ציור והגבלה. | ג. '''אין לו הגדרה''' וציור: 1. שאינו מוגדר בשום גדר וציור ולא שייך לומר בו איזה תכונה וכדומה ולכן מושלל הוא מהספירות והעשר ספירות הם רק לאחרי ה[[צמצום]] ב[[אור הקו]] {{הערה|ובדרגה התחתונה יש [[עשר ספירות הגנוזות]] ראה ספר הערכים ערך אוא"ס (א) הערה 77 ובשולי הגליון להערה 90.}} ואילו הבריאה הייתה מאור זה (ללא הצמצום) הייתה הבריאה גם כן באופן של בלי גבול ובפשיטות ללא ציור והגבלה. | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
א. ביטול אור השמש בשמש הוא רק בעצם האור הכלול בשמש ולא גילויו והתפשטותו שהם מחוץ לשמש ואינם כלולים. משאין כן ההתפשטות והגילוי של אור אין סוף שלפני הצמצום אף הוא כלול בעצמותו ובטל ואינו מציאות. | א. ביטול אור השמש בשמש הוא רק בעצם האור הכלול בשמש ולא גילויו והתפשטותו שהם מחוץ לשמש ואינם כלולים. משאין כן ההתפשטות והגילוי של אור אין סוף שלפני הצמצום אף הוא כלול בעצמותו ובטל ואינו מציאות. | ||
ב. 'אופן' ביטולו של אור השמש שונה מביטולו של אור אין סוף, שאור השמש בגוף השמש הוא "[[כח]] האור" משאין כן האור הכלול הוא ה"[[יכולת]]" של העצמות להאיר. (ההבדל בין כח ליכולת הוא שהכח נחשב לתחילת הדבר. כלומר, הדבר כבר קיים במציאות (שהרי כח הוא כח לדבר מסויים ומצוייר כבר בתכונה מסויימת) אלא שהוא עדיין כלול במקורו בהעלם. משאין כן היכולת אינה | ב. 'אופן' ביטולו של אור השמש שונה מביטולו של אור אין סוף, שאור השמש בגוף השמש הוא "[[כח]] האור" משאין כן האור הכלול הוא ה"[[יכולת]]" של העצמות להאיר. (ההבדל בין כח ליכולת הוא שהכח נחשב לתחילת הדבר. כלומר, הדבר כבר קיים במציאות (שהרי כח הוא כח לדבר מסויים ומצוייר כבר בתכונה מסויימת) אלא שהוא עדיין כלול במקורו בהעלם. משאין כן היכולת אינה נח[[שבת]] לתחילת הדבר כי מתייחסת למציאות היכול - שהוא יכול לעשות כרצונו (ועדיין אין יכולתו מצוירת בדבר אותו הוא יעשה) ולא לדבר שביכולתו לעשות. ולכן בכח נחשב כתחילת מציאותו של הדבר משאין כן ביכולת.) | ||
הסיבה לכך הוא שאנו רואים שהשמש מוכרח באור וזה מחייב שמושג האור קיים כבר במציאות לפני התגלותה בפועל משאין כן אור אין סוף להיות שאין העצמות מוכרח כלל באור והתגלותו הוא ברצון (כדלהלן באריכות) ממילא מובן שאין הכח להאיר שכלול בעצמות מציאות אור כי אם הוא ה[[יכולת]] להאיר. | הסיבה לכך הוא שאנו רואים שהשמש מוכרח באור וזה מחייב שמושג האור קיים כבר במציאות לפני התגלותה בפועל משאין כן אור אין סוף להיות שאין העצמות מוכרח כלל באור והתגלותו הוא ברצון (כדלהלן באריכות) ממילא מובן שאין הכח להאיר שכלול בעצמות מציאות אור כי אם הוא ה[[יכולת]] להאיר. | ||