14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "עצמותו " ב־"עצמותו "
מ (החלפת טקסט – "שכינה " ב־"שכינה ") |
מ (החלפת טקסט – "עצמותו " ב־"עצמותו ") |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ואמנם המצוות שקיים אברהם היו בגדר "אינו מצווה ועושה", שלכן היו בבחינת "ריחות" בלבד, שלא היה בזה המשכת ה[[עצמות]] ל[[עולם הגשמי]], אלא [[הארה]] בלבד, ואף גם זאת, היתה המשכת ה[[שכינה]] בבחינת [[מקיף]] בלבד, והיינו שקרב את ה[[שכינה]] לעולם - מרקיע שביעי לרקיע ששי (כמבואר במדרש), שגם לאחר קירוב ה[[שכינה]] על ידי אברהם, נשארה ה[[שכינה]] בגדר "רקיע" (מקיף). | ואמנם המצוות שקיים אברהם היו בגדר "אינו מצווה ועושה", שלכן היו בבחינת "ריחות" בלבד, שלא היה בזה המשכת ה[[עצמות]] ל[[עולם הגשמי]], אלא [[הארה]] בלבד, ואף גם זאת, היתה המשכת ה[[שכינה]] בבחינת [[מקיף]] בלבד, והיינו שקרב את ה[[שכינה]] לעולם - מרקיע שביעי לרקיע ששי (כמבואר במדרש), שגם לאחר קירוב ה[[שכינה]] על ידי אברהם, נשארה ה[[שכינה]] בגדר "רקיע" (מקיף). | ||
אך מכל מקום קיים גם מצוה אחת על-פי הציווי - בבחינת "מצווה ועושה", והיא מצוות מילה, ומאחר שהיא מצוה - בחינת רצון העליון, והוא ורצונו אחד, היה בזה גילוי עצמותו ית'. | אך מכל מקום קיים גם מצוה אחת על-פי הציווי - בבחינת "מצווה ועושה", והיא מצוות מילה, ומאחר שהיא מצוה - בחינת רצון העליון, והוא ורצונו אחד, היה בזה גילוי [[עצמותו]] ית'. | ||
וגילוי זה נמשך לתוך העולם הגשמי, מכיון שענינה של מצות המילה הנעשית בבשר הגשמי - להחדיר קדושה בגשמיות. | וגילוי זה נמשך לתוך העולם הגשמי, מכיון שענינה של מצות המילה הנעשית בבשר הגשמי - להחדיר קדושה בגשמיות. | ||
אלא שגילוי זה היה רק באברהם - שקיים מצות ה' אבל לא נמשך לעולם כולו, מכיון שהעולם לא היה כשיר עדיין לקבל את גילוי עצמותו יתברך, עד דורו של [[משה רבינו]] ב[[מתן תורה]]. | אלא שגילוי זה היה רק באברהם - שקיים מצות ה' אבל לא נמשך לעולם כולו, מכיון שהעולם לא היה כשיר עדיין לקבל את גילוי [[עצמותו]] יתברך, עד דורו של [[משה רבינו]] ב[[מתן תורה]]. | ||
אך מאחר שקיים אברהם מצוה אחת בדרך "מצווה ועושה", הרי "מעשה אבות סימן (ומתן כח) לבנים", שבכח זה מקיימים בניו את כל המצוות בבחינת "מצווה ועושה" - המשכת עצמותו ית' לעולם הגשמי. | אך מאחר שקיים אברהם מצוה אחת בדרך "מצווה ועושה", הרי "מעשה אבות סימן (ומתן כח) לבנים", שבכח זה מקיימים בניו את כל המצוות בבחינת "מצווה ועושה" - המשכת [[עצמותו]] ית' לעולם הגשמי. | ||
==מרכבה למדת החסד== | ==מרכבה למדת החסד== | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
ובכל זאת ציית אברהם לצו האלקי, וקיים רצון ה' בקבלת עול בלי טעם ודעת ושכל מושג ומובן, גם לא - שכל אלקי. | ובכל זאת ציית אברהם לצו האלקי, וקיים רצון ה' בקבלת עול בלי טעם ודעת ושכל מושג ומובן, גם לא - שכל אלקי. | ||
עמידתו בנסיון גילתה בו את אמונתו הגדולה בה' - אין סוף ב"ה, ואת הביטול העצום למהותו | עמידתו בנסיון גילתה בו את אמונתו הגדולה בה' - אין סוף ב"ה, ואת הביטול העצום למהותו ו[[עצמותו]] ית' שלמעלה מכל הגדרה וציור של מדה מסויימת, דבר שמחייב לעבוד את ה' שלא באופן מוגבל - באהבה בלבד הנובעת ממדת החסד, אלא גם במידת היראה הנובעת ממידת הדין. | ||
4) עיקר הנסיון שהיה לאברהם במעשה העקידה, הוא מפני שלזה נדרשה [[מסירות נפש]] אמיתית בדרגת הביטול הגבוהה ביותר. | 4) עיקר הנסיון שהיה לאברהם במעשה העקידה, הוא מפני שלזה נדרשה [[מסירות נפש]] אמיתית בדרגת הביטול הגבוהה ביותר. | ||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
===בארץ כנען=== | ===בארץ כנען=== | ||
המדריגה השניה כשנאמר לו לך לך מארצך, בהיותו בן שבעים וחמש, ויצא מאור כשדים ללכת ארצה כנען, שנתעורר לבא מן ההעלם לגלוי באצילות על כל פנים, עד שבא לארץ ישראל - [[עלמא דאתגלייא]], והיינו שנמשך היחוד האלקי העליון | המדריגה השניה כשנאמר לו לך לך מארצך, בהיותו בן שבעים וחמש, ויצא מאור כשדים ללכת ארצה כנען, שנתעורר לבא מן ההעלם לגלוי באצילות על כל פנים, עד שבא לארץ ישראל - [[עלמא דאתגלייא]], והיינו שנמשך היחוד האלקי העליון מ[[עצמותו]] ית' ונתגלה ב[[עשר ספירות]] של אצילות בלבד. וזה נמשך כ"ד שנה עד היותו בן צ"ט, והוא עדיין בבחינת אב-רם - למעלה מהגילוי בעולם התחתון. | ||
===בארץ (לאחר שנימול)=== | ===בארץ (לאחר שנימול)=== | ||