14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את"
מ (החלפת טקסט – "נישואין " ב־"נישואין ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרפ"ב]] להוריו ר' ליפא יהונתן וגיטל וולפא. סבו מצד אביו היה הרב מנחם מענדל וולפא, תלמיד חכם בעל שיעור קומה שנמנה על מקורביו של המהרי"ל דיסקין והופקד על עריכת כתביו, חבר הסגל החינוכי של ישיבת 'עץ חיים' הירושלמית, ועסקן ציבורי שניהל את התלמוד תורה הראשון בעיר [[ראשון לציון]]. סבו מצד אמו הרב אהרן שיפמן-יאדלר, היה אף הוא מתלמידי החכמים שבירושלים, ומחברי הסגל החינוכי של ישיבת 'עץ חיים'. בנוסף, מצד אביו היה צאצא ישיר ל{{ה|גר"א מוילנא}}. | נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרפ"ב]] להוריו ר' ליפא יהונתן וגיטל וולפא. סבו מצד אביו היה הרב מנחם מענדל וולפא, תלמיד חכם בעל שיעור קומה שנמנה על מקורביו של המהרי"ל דיסקין והופקד על עריכת כתביו, חבר הסגל החינוכי של ישיבת 'עץ חיים' הירושלמית, ועסקן ציבורי שניהל את התלמוד תורה הראשון בעיר [[ראשון לציון]]. סבו מצד אמו הרב אהרן שיפמן-יאדלר, היה אף הוא מתלמידי החכמים שבירושלים, ומחברי הסגל החינוכי של ישיבת 'עץ חיים'. בנוסף, מצד אביו היה צאצא ישיר ל{{ה|גר"א מוילנא}}. | ||
לאורך כל שנות צעירותו, הלך בדרכי משפחתו ולמד בישיבות הליטאיות בירושלים ולא טעם מאורה של חסידות חב"ד. כשהגיע לגיל השידוכין, נשא את רעייתו שיינדל מושקא ע''ה, בתו של החסיד הרב [[עזריאל זליג סלונים]], שביקש את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לשידוך וקיבל את ברכתו הקדושה. | לאורך כל שנות צעירותו, הלך בדרכי משפחתו ולמד בישיבות הליטאיות בירושלים ולא טעם מאורה של חסידות חב"ד. כשהגיע לגיל השידוכין, [[נישואין|נשא]] את רעייתו שיינדל מושקא ע''ה, בתו של החסיד הרב [[עזריאל זליג סלונים]], שביקש את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לשידוך וקיבל את ברכתו הקדושה. | ||
שמחת ה[[נישואין]] התקיימה בסוף החורף של שנת [[תש"ה]] והוא קבע את מקום מגוריו ב[[ירושלים]] בסמיכות לבית חותנו. בהוראת הרבי, החל הרב סלונים בשנת [[תשי"ג]] לקיים שיעור חסידות מידי שבת עם חתנו הרב וולפא, ועם חתנו הנוסף הרב [[יהוסף גדליה רלב"ג]]. בעקבות שיעורי חסידות אלו, התקרבו שני החתנים לחסידות חב"ד, והפכו במרוצת השנים לחסידיו של הרבי ש[[התקשרות|התקשרו אליו]] ופעלו בשליחותו. | שמחת ה[[נישואין]] התקיימה בסוף החורף של שנת [[תש"ה]] והוא קבע את מקום מגוריו ב[[ירושלים]] בסמיכות לבית חותנו. בהוראת הרבי, החל הרב סלונים בשנת [[תשי"ג]] לקיים שיעור חסידות מידי שבת עם חתנו הרב וולפא, ועם חתנו הנוסף הרב [[יהוסף גדליה רלב"ג]]. בעקבות שיעורי חסידות אלו, התקרבו שני החתנים לחסידות חב"ד, והפכו במרוצת השנים לחסידיו של הרבי ש[[התקשרות|התקשרו אליו]] ופעלו בשליחותו. | ||