14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – " חכמה " ב־" חכמה "
מ (החלפת טקסט – " בינה " ב־" בינה ") |
מ (החלפת טקסט – " חכמה " ב־" חכמה ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
=== חב"ד, חג"ת, נה"י, ומלכות === | === חב"ד, חג"ת, נה"י, ומלכות === | ||
אולם בכללות ניתן לחלק את הספירות לשלושה חלקים יסודיים, שהם ה[[ראש תוך סוף]] של הספירות: ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], חכמה [[בינה]] ודעת, שהם הספירות הקשורות ל[[מוחין]], ספירות [[חג"ת]], חסד גבורה ותפארת, שהם קשורות ל[[לב]], ספירות [[נה"י]], הקשורות להשפעה ויציאה למעשה, הספירה האחרונה, ספירת ה[[מלכות]] מקבלת מן שלושה פרקים אלו. | אולם בכללות ניתן לחלק את הספירות לשלושה חלקים יסודיים, שהם ה[[ראש תוך סוף]] של הספירות: ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], [[חכמה]] [[בינה]] ודעת, שהם הספירות הקשורות ל[[מוחין]], ספירות [[חג"ת]], חסד גבורה ותפארת, שהם קשורות ל[[לב]], ספירות [[נה"י]], הקשורות להשפעה ויציאה למעשה, הספירה האחרונה, ספירת ה[[מלכות]] מקבלת מן שלושה פרקים אלו. | ||
בתיאור ענינם של עשר הספירות, הקשרים ביניהם והשתלשלותם בעולמות ובנפש האדם עוסקים מאמרים רבים ב[[תורת החסידות]]. | בתיאור ענינם של עשר הספירות, הקשרים ביניהם והשתלשלותם בעולמות ובנפש האדם עוסקים מאמרים רבים ב[[תורת החסידות]]. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
החילוק בין שתי השיטות מבואר, שכאשר מונים את [[חיצוניות]] העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא ה[[רצון]], נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת [[פנימיות]] אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת [[אור אין סוף]] ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז ה[[חכמה]] היא הראשונה שבספירות. | החילוק בין שתי השיטות מבואר, שכאשר מונים את [[חיצוניות]] העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא ה[[רצון]], נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת [[פנימיות]] אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת [[אור אין סוף]] ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז ה[[חכמה]] היא הראשונה שבספירות. | ||
למעשה, על מנת להבין את עניין החיצוניות והפנימיות ולהבין מתי נמנה הכתר ומתי הדעת, ניתן להמשיל את השיטות לאדם המדבר עם חברו ומעביר לו דבר 'חכמה'. האדם המדבר, רוצה משהו מחברו, אם לעזור לו או להודיע לו דבר מה. כלומר, רצונו שלו קיים וממנו נובע דבר 'מה' אל חברו (אדם זה בעל רצון, 'כתר' ואינו זקוק לדעת, כי הדבר כבר מקושר ומחובר בו). אצל חברו עוד לא מתעורר הרצון אל הדבר, אם לחיוב או לשלילה, אלא שבשלב ראשון מקבל את הדבר ועומד על מהותו כדבר חכמה והשכלה בלבד. רק אחרי התבוננות יוכל להכריע אם מקבל עליו את רצון חברו ובזה יכנס בשער הדעת (אדם זה אינו בעל רצון מלכתחילה, אלא שמקבל את רצון חברו ומתחבר אליו ומתקשר בו - 'דעת'). שתי השיטות, אם כן, ניתנות להבחן בשני אנשים: אחד משפיע, ושני מושפע. | למעשה, על מנת להבין את עניין החיצוניות והפנימיות ולהבין מתי נמנה הכתר ומתי הדעת, ניתן להמשיל את השיטות לאדם המדבר עם חברו ומעביר לו דבר 'חכמה'. האדם המדבר, רוצה משהו מחברו, אם לעזור לו או להודיע לו דבר מה. כלומר, רצונו שלו קיים וממנו נובע דבר 'מה' אל חברו (אדם זה בעל רצון, 'כתר' ואינו זקוק לדעת, כי הדבר כבר מקושר ומחובר בו). אצל חברו עוד לא מתעורר הרצון אל הדבר, אם לחיוב או לשלילה, אלא שבשלב ראשון מקבל את הדבר ועומד על מהותו כדבר [[חכמה]] והשכלה בלבד. רק אחרי התבוננות יוכל להכריע אם מקבל עליו את רצון חברו ובזה יכנס בשער הדעת (אדם זה אינו בעל רצון מלכתחילה, אלא שמקבל את רצון חברו ומתחבר אליו ומתקשר בו - 'דעת'). שתי השיטות, אם כן, ניתנות להבחן בשני אנשים: אחד משפיע, ושני מושפע. | ||
שבע הספירות האחרונות מיוסדות על הפסוק "לך ה' הגדולה הגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ". ש"[[גדולה]]" הוא הכינוי של המקובלים הראשונים לספירת ה[[חסד]], לאחר מכן נמנים הספירות "הגבורה התפארת והנצח וההוד", ספירת ה[[יסוד]] נרמזת ב"כי כל בשמים ובארץ" - כתרגומו "דאחיד בשמיא ובארעא", ומידת ה[[מלכות]] מוזכרת במילים הבאות בפסוק הבא: "לך ה' הממלכה". | שבע הספירות האחרונות מיוסדות על הפסוק "לך ה' הגדולה הגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ". ש"[[גדולה]]" הוא הכינוי של המקובלים הראשונים לספירת ה[[חסד]], לאחר מכן נמנים הספירות "הגבורה התפארת והנצח וההוד", ספירת ה[[יסוד]] נרמזת ב"כי כל בשמים ובארץ" - כתרגומו "דאחיד בשמיא ובארעא", ומידת ה[[מלכות]] מוזכרת במילים הבאות בפסוק הבא: "לך ה' הממלכה". | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
==התכללות הספירות והצטרפותם לפרצופים== | ==התכללות הספירות והצטרפותם לפרצופים== | ||
::<small>פיסקה זו עוסקת בהתכללות של עשר הספירות ב[[עולם התיקון]], לעשר הספירות בעולם התוהו ראה ערך [[עולם התוהו]]</small> | ::<small>פיסקה זו עוסקת בהתכללות של עשר הספירות ב[[עולם התיקון]], לעשר הספירות בעולם התוהו ראה ערך [[עולם התוהו]]</small> | ||
עשר הספירות הינם עשר כוחות מחולקים, בו לכל אחד יש מהות והגדרה. אולם עשר הספירות נמצאים גם ב[[התכללות]] האחד בשני, ובכל אחד מן הספירות כלולות גם שאר הספירות. כך למשל ספירת החסד כלולה מספירת החכמה, וזה חכמה שבחסד, וכך כלולה גם מספירת הבינה וזהו [[בינה]] שבחסד, וכך משאר כל הספירות. | עשר הספירות הינם עשר כוחות מחולקים, בו לכל אחד יש מהות והגדרה. אולם עשר הספירות נמצאים גם ב[[התכללות]] האחד בשני, ובכל אחד מן הספירות כלולות גם שאר הספירות. כך למשל ספירת החסד כלולה מספירת החכמה, וזה [[חכמה]] שבחסד, וכך כלולה גם מספירת הבינה וזהו [[בינה]] שבחסד, וכך משאר כל הספירות. | ||
על ידי התכללות של הספירות, והמציאות אחת מן הספירות. מצטרפות הספירות ל[[פרצוף|פרצופים]] שונים. | על ידי התכללות של הספירות, והמציאות אחת מן הספירות. מצטרפות הספירות ל[[פרצוף|פרצופים]] שונים. | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
===ראש תוך וסוף=== | ===ראש תוך וסוף=== | ||
{{ערך מורחב|ראש תוך וסוף}} | {{ערך מורחב|ראש תוך וסוף}} | ||
האופן הראשון בו מחולקים הספירות הוא לראש תוך וסוף. ספירות הראש הם ספירות חכמה [[בינה]] ודעת ([[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]), ספירות אלו ענינם הוא ה[[מוחין]], בעולמות ספירות אלו מקבלות את ההשפעה מן העולם הגבוה יותר. ספירות התוך הם ספירות חסד גבורה תפארת ([[חג"ת]]), שהם הספירות הקשורות אל ה[[לב]]. ספירות הסוף הם ספירות נצח הוד יסוד ומלכות ([[נהי"ם]]), שהם קשורות לענין ההשפעה. | האופן הראשון בו מחולקים הספירות הוא לראש תוך וסוף. ספירות הראש הם ספירות [[חכמה]] [[בינה]] ודעת ([[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]), ספירות אלו ענינם הוא ה[[מוחין]], בעולמות ספירות אלו מקבלות את ההשפעה מן העולם הגבוה יותר. ספירות התוך הם ספירות חסד גבורה תפארת ([[חג"ת]]), שהם הספירות הקשורות אל ה[[לב]]. ספירות הסוף הם ספירות נצח הוד יסוד ומלכות ([[נהי"ם]]), שהם קשורות לענין ההשפעה. | ||
===מוחין ומידות=== | ===מוחין ומידות=== | ||
| שורה 97: | שורה 97: | ||
===חלוקה לקוים=== | ===חלוקה לקוים=== | ||
אופן אחר של חלוקה, הוא חלוקה לפי קווים. [[קו הימין]], המונה את חכמה חסד ונצח, ענינו הוא ההשפעה החוצה. [[קו השמאל]] המונה את [[בינה]] גבורה והוד, שענינם הכללי הוא התכנסות. ו[[קו האמצעי]] המונה את כתר, דעת, תפארת, יסוד ומלכות, הוא הקו המממצע בין קו ימין וקו שמאל. | אופן אחר של חלוקה, הוא חלוקה לפי קווים. [[קו הימין]], המונה את [[חכמה]] חסד ונצח, ענינו הוא ההשפעה החוצה. [[קו השמאל]] המונה את [[בינה]] גבורה והוד, שענינם הכללי הוא התכנסות. ו[[קו האמצעי]] המונה את כתר, דעת, תפארת, יסוד ומלכות, הוא הקו המממצע בין קו ימין וקו שמאל. | ||
חלוקה זו נקרית בלשונו של [[פתח אליהו]] "[[חד אריך חד קציר וחד בינוני]]". | חלוקה זו נקרית בלשונו של [[פתח אליהו]] "[[חד אריך חד קציר וחד בינוני]]". | ||