14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – " נפש " ב־" נפש ") |
מ (החלפת טקסט – " בינה " ב־" בינה ") |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
=== חב"ד, חג"ת, נה"י, ומלכות === | === חב"ד, חג"ת, נה"י, ומלכות === | ||
אולם בכללות ניתן לחלק את הספירות לשלושה חלקים יסודיים, שהם ה[[ראש תוך סוף]] של הספירות: ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], חכמה בינה ודעת, שהם הספירות הקשורות ל[[מוחין]], ספירות [[חג"ת]], חסד גבורה ותפארת, שהם קשורות ל[[לב]], ספירות [[נה"י]], הקשורות להשפעה ויציאה למעשה, הספירה האחרונה, ספירת ה[[מלכות]] מקבלת מן שלושה פרקים אלו. | אולם בכללות ניתן לחלק את הספירות לשלושה חלקים יסודיים, שהם ה[[ראש תוך סוף]] של הספירות: ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], חכמה [[בינה]] ודעת, שהם הספירות הקשורות ל[[מוחין]], ספירות [[חג"ת]], חסד גבורה ותפארת, שהם קשורות ל[[לב]], ספירות [[נה"י]], הקשורות להשפעה ויציאה למעשה, הספירה האחרונה, ספירת ה[[מלכות]] מקבלת מן שלושה פרקים אלו. | ||
בתיאור ענינם של עשר הספירות, הקשרים ביניהם והשתלשלותם בעולמות ובנפש האדם עוסקים מאמרים רבים ב[[תורת החסידות]]. | בתיאור ענינם של עשר הספירות, הקשרים ביניהם והשתלשלותם בעולמות ובנפש האדם עוסקים מאמרים רבים ב[[תורת החסידות]]. | ||
שורה 46: | שורה 46: | ||
===בינה=== | ===בינה=== | ||
[[ספירת הבינה]] היא הספירה השניה מבין ספירות ה[[מוחין]]. ספירת הבינה מקבלת את ההשכלה מספירת ה[[חכמה]] ומפתחת אותו ל[[אורך רוחב ועומק]]. בינה נקראת גם בשם [[אם המידות]] שכן ה[[התבוננות]] בהשכלה במידת הבינה היא המולידה את [[מידות]] הלב (ספירות [[חג"ת נה"י]]). ענינה בנפש הוא גם ה[[שמחה]], המגיעה מהתפיסה השלמה של המושכל. | [[ספירת הבינה]] היא הספירה השניה מבין ספירות ה[[מוחין]]. ספירת הבינה מקבלת את ההשכלה מספירת ה[[חכמה]] ומפתחת אותו ל[[אורך רוחב ועומק]]. [[בינה]] נקראת גם בשם [[אם המידות]] שכן ה[[התבוננות]] בהשכלה במידת הבינה היא המולידה את [[מידות]] הלב (ספירות [[חג"ת נה"י]]). ענינה בנפש הוא גם ה[[שמחה]], המגיעה מהתפיסה השלמה של המושכל. | ||
===דעת=== | ===דעת=== | ||
שורה 77: | שורה 77: | ||
==התכללות הספירות והצטרפותם לפרצופים== | ==התכללות הספירות והצטרפותם לפרצופים== | ||
::<small>פיסקה זו עוסקת בהתכללות של עשר הספירות ב[[עולם התיקון]], לעשר הספירות בעולם התוהו ראה ערך [[עולם התוהו]]</small> | ::<small>פיסקה זו עוסקת בהתכללות של עשר הספירות ב[[עולם התיקון]], לעשר הספירות בעולם התוהו ראה ערך [[עולם התוהו]]</small> | ||
עשר הספירות הינם עשר כוחות מחולקים, בו לכל אחד יש מהות והגדרה. אולם עשר הספירות נמצאים גם ב[[התכללות]] האחד בשני, ובכל אחד מן הספירות כלולות גם שאר הספירות. כך למשל ספירת החסד כלולה מספירת החכמה, וזה חכמה שבחסד, וכך כלולה גם מספירת הבינה וזהו בינה שבחסד, וכך משאר כל הספירות. | עשר הספירות הינם עשר כוחות מחולקים, בו לכל אחד יש מהות והגדרה. אולם עשר הספירות נמצאים גם ב[[התכללות]] האחד בשני, ובכל אחד מן הספירות כלולות גם שאר הספירות. כך למשל ספירת החסד כלולה מספירת החכמה, וזה חכמה שבחסד, וכך כלולה גם מספירת הבינה וזהו [[בינה]] שבחסד, וכך משאר כל הספירות. | ||
על ידי התכללות של הספירות, והמציאות אחת מן הספירות. מצטרפות הספירות ל[[פרצוף|פרצופים]] שונים. | על ידי התכללות של הספירות, והמציאות אחת מן הספירות. מצטרפות הספירות ל[[פרצוף|פרצופים]] שונים. | ||
שורה 91: | שורה 91: | ||
===ראש תוך וסוף=== | ===ראש תוך וסוף=== | ||
{{ערך מורחב|ראש תוך וסוף}} | {{ערך מורחב|ראש תוך וסוף}} | ||
האופן הראשון בו מחולקים הספירות הוא לראש תוך וסוף. ספירות הראש הם ספירות חכמה בינה ודעת ([[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]), ספירות אלו ענינם הוא ה[[מוחין]], בעולמות ספירות אלו מקבלות את ההשפעה מן העולם הגבוה יותר. ספירות התוך הם ספירות חסד גבורה תפארת ([[חג"ת]]), שהם הספירות הקשורות אל ה[[לב]]. ספירות הסוף הם ספירות נצח הוד יסוד ומלכות ([[נהי"ם]]), שהם קשורות לענין ההשפעה. | האופן הראשון בו מחולקים הספירות הוא לראש תוך וסוף. ספירות הראש הם ספירות חכמה [[בינה]] ודעת ([[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]), ספירות אלו ענינם הוא ה[[מוחין]], בעולמות ספירות אלו מקבלות את ההשפעה מן העולם הגבוה יותר. ספירות התוך הם ספירות חסד גבורה תפארת ([[חג"ת]]), שהם הספירות הקשורות אל ה[[לב]]. ספירות הסוף הם ספירות נצח הוד יסוד ומלכות ([[נהי"ם]]), שהם קשורות לענין ההשפעה. | ||
===מוחין ומידות=== | ===מוחין ומידות=== | ||
שורה 97: | שורה 97: | ||
===חלוקה לקוים=== | ===חלוקה לקוים=== | ||
אופן אחר של חלוקה, הוא חלוקה לפי קווים. [[קו הימין]], המונה את חכמה חסד ונצח, ענינו הוא ההשפעה החוצה. [[קו השמאל]] המונה את בינה גבורה והוד, שענינם הכללי הוא התכנסות. ו[[קו האמצעי]] המונה את כתר, דעת, תפארת, יסוד ומלכות, הוא הקו המממצע בין קו ימין וקו שמאל. | אופן אחר של חלוקה, הוא חלוקה לפי קווים. [[קו הימין]], המונה את חכמה חסד ונצח, ענינו הוא ההשפעה החוצה. [[קו השמאל]] המונה את [[בינה]] גבורה והוד, שענינם הכללי הוא התכנסות. ו[[קו האמצעי]] המונה את כתר, דעת, תפארת, יסוד ומלכות, הוא הקו המממצע בין קו ימין וקו שמאל. | ||
חלוקה זו נקרית בלשונו של [[פתח אליהו]] "[[חד אריך חד קציר וחד בינוני]]". | חלוקה זו נקרית בלשונו של [[פתח אליהו]] "[[חד אריך חד קציר וחד בינוני]]". |
עריכות