משיח שבדור: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 1,099 בתים ,  2 במרץ 2009
מ
אין תקציר עריכה
(ביאור דברי האדמו"ר מאוסטרובצה)
מאין תקציר עריכה
שורה 42: שורה 42:


ט. ומה שכתב בספר מאיר עיני חכמים להרה"ק מאיסטרובצא ז"ל בשיחה שאמר בשבת הגדול י ניסן תרפ"ה אודות ברכת החמה דשנת תרפ"ה שחל ג"כ בי"ד ניסן. שמזמן בריאת העולם חלה שלש פעמים "ברכת החמה" בערב פסח – צריך לומר שכוונתו להשנים ד'שסט, ד'תנג, ה'סט; ששלש שנים אלו הם ראש מחזור גדול של ברכת החמה שחל בהם תקופת ניסן (של שמואל) בתחלת ליל רביעי י"ד ניסן אחרי שקבע אביי שברכת החמה נאמר בתקופת ניסן כל כ"ח שנים.
ט. ומה שכתב בספר מאיר עיני חכמים להרה"ק מאיסטרובצא ז"ל בשיחה שאמר בשבת הגדול י ניסן תרפ"ה אודות ברכת החמה דשנת תרפ"ה שחל ג"כ בי"ד ניסן. שמזמן בריאת העולם חלה שלש פעמים "ברכת החמה" בערב פסח – צריך לומר שכוונתו להשנים ד'שסט, ד'תנג, ה'סט; ששלש שנים אלו הם ראש מחזור גדול של ברכת החמה שחל בהם תקופת ניסן (של שמואל) בתחלת ליל רביעי י"ד ניסן אחרי שקבע אביי שברכת החמה נאמר בתקופת ניסן כל כ"ח שנים.
ומה שכתב שם שבשנת יציאת מצרים היה ברכת החמה בערב פסח – צריך תיקון שהרי הן תקופת שמואל והן תקופת רב אדא היו בשנת יציאת מצרים שבוע לפני חג הפסח (אלא שתקופת שמואל היה ביום ו' ט ניסן (לדעת המכילתא; ח ניסן לדעת הסדר עולם) בחצות הלילה, ותקופת רב אדא היה יא שעות ורכט חלקים ונו רגעים מיום ה' ח ניסן (לדעת המכילתא; ז ניסן לדעת הסדר עולם).
ומה שכתב שם שבשנת יציאת מצרים היה ברכת החמה בערב פסח – צריך תיקון שהרי הן תקופת שמואל והן תקופת רב אדא היו בשנת יציאת מצרים שבוע לפני חג הפסח (אלא שתקופת שמואל היה ביום ו' ט ניסן (לדעת המכילתא; ח ניסן לדעת הסדר עולם) בחצות הלילה, ותקופת רב אדא היה יא שעות ורכט חלקים ונו רגעים מיום ה' ח ניסן (לדעת המכילתא; ז ניסן לדעת הסדר עולם).
אבל תקופה האמיתית היה בשנת יציאת מצרים ברבע שעה אחרי חצות היום ביום ו' טו ניסן לדעת הסדר עולם (שהוא טז ניסן לדעת המכילתא) לפי שעון מצרים, דהיינו כשהגיעו לסוכות.
אבל תקופה האמיתית היה בשנת יציאת מצרים ברבע שעה אחרי חצות היום ביום ו' טו ניסן לדעת הסדר עולם (שהוא טז ניסן לדעת המכילתא) לפי שעון מצרים, דהיינו כשהגיעו לסוכות.
ויתכן שסבר משה רבינו ופסק כן הלכה למעשה דהא דתנו רבנן: 'הרואה חמה בתקופתה, אומר: ברוך עושה מעשה בראשית' הוא לא רק כשקביעות תקופת ניסן הוא בתחלת ליל רביעי (כדברי אביי) אלא בכל שנה בתקופת ניסן מברכים ברכה זו (ועל דרך שלפי הירושלמי מברכים ברכה זו לא בתקופת ניסן אלא בתקופת תמוז (הובא ברבינו חננאל על אתר, ונעתק גם כן בסידור רב סעדיה גאון), דהיינו בכל שנה). ובירכו ברכה זו כשהגיעו לסוכות ברוב עם הדרת מלך.
ויתכן שסבר משה רבינו ופסק כן הלכה למעשה דהא דתנו רבנן: 'הרואה חמה בתקופתה, אומר: ברוך עושה מעשה בראשית' הוא לא רק כשקביעות תקופת ניסן הוא בתחלת ליל רביעי (כדברי אביי) אלא בכל שנה בתקופת ניסן מברכים ברכה זו (ועל דרך שלפי הירושלמי מברכים ברכה זו לא בתקופת ניסן אלא בתקופת תמוז (הובא ברבינו חננאל על אתר, ונעתק גם כן בסידור רב סעדיה גאון), דהיינו בכל שנה). ובירכו ברכה זו כשהגיעו לסוכות ברוב עם הדרת מלך.
ובתורה אור פרשת בראשית ד"ה להבין ענין הברכות נתבאר כי בזמן בית ראשון לא היו מברכין ברכות, כי ברכה הוא מלשון המשכה, אבל בבית ראשון היה גילוי אלקות במוחש, ולכן לא היו צריכים לברך ברכות.
ועל פי זה יש לומר שבשנה השנית לצאתם ממצרים בראש חודש ניסן הוקם המשכן והיה גילוי אלקות ולא הוצרכו לברכות. ולכן היה שנת יציאת מצרים השנה היחידה שבירכו ברכת החמה בשנה שאיננה ראש מחזור גדול.
ובספר מאיר עיני חכמים הנ"ל כתב דבשנת שתים עשרה למלך אחשורוש (הוא שנת ג'ת"ד) שהתענו בה היהודים בפסח שעמדו בה במסירת נפש בזמן גזירת המן התענו ביום רביעי חמישי וששי (י"ד ט"ו וט"ז בניסן), ובליל שבת קודש שברו את הצום. והיה אז יום י"ד ניסן יום התקופה


ובשנת ה'תרפ"ה כשהיה ברכת החמה בי"ד ניסן לא נמשך זמן רב ובשמחת תורה תרפ"ט אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש שכבר השלימו כל העבודה של זמן הגלות (ונשאר רק לצחצח את הכפתורים), וכעבור זמן קצר כבר צחצחו גם את הכפתורים. ולקראת חודש סיון שנת תש"א יצא בקול קורא 'לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה. ובכ"ח סיון תש"א הגיע לארצות הברית חתנו הרמ"ש שמילא את מקומו לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הריי"צ ביו"ד שבט תש"י. ובשנת ה'תנש"א אמר שזהו השנה שמלך המשיח נגלה בו, ולקראת חג השבועות ה'תנש"א חתמו רבנים על פסק דין שכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש הוא בחזקת שהוא משיח (המבואר ברמב"ם הלכות מלכים פי"א ה"ד), ובש"פ שופטים ה'תנש"א פקד האדמו"ר מליובאוויטש שצריך לפרסם לכל אנשי הדור אודות נשיא הדור שהוא נביא הדור ונבואתו 'לאלתר לגאולה'. ובשנת תשנ"ב הצטרפו לפסק דין הנ"ל גדולי הרבנים בראשות מוח"ז הרב ישראל יצחק פיקארסקי והרב פנחס הירשפרונג. וחזר הרב הירשפרונג ואישר בשנת תשנ"ז שכך הוא המצב גם לאחר ג' תמוז (שנכסה כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש אחרי התגלותו בתור מלך המשיח 'ואתגניז בגו עמודא דנהורא' (זהר שמות דף ז ע"ב ובפירוש הרח"ו שם)) [ועד"ז כתב הרב אהרן סאלאווייטשיק במכתבו מקיץ תשנ"ו]. וכבר פורסם בשנת תשנ"ח בקול רעש גדול חתימות גדולי הרבנים והאדמו"רים שעדיין בחזקתו הוא עומד.
ובשנת ה'תרפ"ה כשהיה ברכת החמה בי"ד ניסן לא נמשך זמן רב ובשמחת תורה תרפ"ט אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש שכבר השלימו כל העבודה של זמן הגלות (ונשאר רק לצחצח את הכפתורים), וכעבור זמן קצר כבר צחצחו גם את הכפתורים. ולקראת חודש סיון שנת תש"א יצא בקול קורא 'לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה. ובכ"ח סיון תש"א הגיע לארצות הברית חתנו הרמ"ש שמילא את מקומו לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הריי"צ ביו"ד שבט תש"י. ובשנת ה'תנש"א אמר שזהו השנה שמלך המשיח נגלה בו, ולקראת חג השבועות ה'תנש"א חתמו רבנים על פסק דין שכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש הוא בחזקת שהוא משיח (המבואר ברמב"ם הלכות מלכים פי"א ה"ד), ובש"פ שופטים ה'תנש"א פקד האדמו"ר מליובאוויטש שצריך לפרסם לכל אנשי הדור אודות נשיא הדור שהוא נביא הדור ונבואתו 'לאלתר לגאולה'. ובשנת תשנ"ב הצטרפו לפסק דין הנ"ל גדולי הרבנים בראשות מוח"ז הרב ישראל יצחק פיקארסקי והרב פנחס הירשפרונג. וחזר הרב הירשפרונג ואישר בשנת תשנ"ז שכך הוא המצב גם לאחר ג' תמוז (שנכסה כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש אחרי התגלותו בתור מלך המשיח 'ואתגניז בגו עמודא דנהורא' (זהר שמות דף ז ע"ב ובפירוש הרח"ו שם)) [ועד"ז כתב הרב אהרן סאלאווייטשיק במכתבו מקיץ תשנ"ו]. וכבר פורסם בשנת תשנ"ח בקול רעש גדול חתימות גדולי הרבנים והאדמו"רים שעדיין בחזקתו הוא עומד.
ובשנה זו (ה'תשס"ט) שיהיה ברכת החמה בי"ד ניסן בפעם האחרונה באלף השישי, בודאי יחזור ויתגלה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח עוד לפני ברכת החמה ונברך את ברכת החמה בירושלים עיר הקודש ברחבת הר הבית ברוב עם הדרת מלך בעת ובעונה אחת, ויענו כל העם יחדיו ויאמרו: 'יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'.
ובשנה זו (ה'תשס"ט) שיהיה ברכת החמה בי"ד ניסן בפעם האחרונה באלף השישי, בודאי יחזור ויתגלה כ"ק אדמו"ר מלך המשיח עוד לפני ברכת החמה ונברך את ברכת החמה בירושלים עיר הקודש ברחבת הר הבית ברוב עם הדרת מלך בעת ובעונה אחת, ויענו כל העם יחדיו ויאמרו: 'יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'.
9

עריכות