מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
מ
←רקע
מ (←רקע) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סעודת אחשוורוש''' הינה סדרת משתאות שקיים המלך [[אחשוורוש]], שמלך בפרס ומדי בתקופה שלפני בניין [[בית המקדש השני]], בעיר מלכותו [[שושן הבירה]]: המשתה הראשון לשריו ועבדיו, והשני לתושבי העיר שושן. משתאות אלו פותחים את מאורעות [[מגילת אסתר]], ולמאורעות שהתרחשו בהם היתה השפעה גורלית על המשך השתלשלות האירועים בגזירה על היהודים ובנס הצלתם שבזכותו נקבע [[חג הפורים]]. | '''סעודת אחשוורוש''' הינה סדרת משתאות שקיים המלך [[אחשוורוש]], שמלך בפרס ומדי בתקופה שלפני בניין [[בית המקדש השני]], בעיר מלכותו [[שושן הבירה]]: המשתה הראשון לשריו ועבדיו, והשני לתושבי העיר שושן. משתאות אלו פותחים את מאורעות [[מגילת אסתר]], ולמאורעות שהתרחשו בהם היתה השפעה גורלית על המשך השתלשלות האירועים בגזירה על היהודים ובנס הצלתם שבזכותו נקבע [[חג הפורים]]. | ||
== | ==מניעים== | ||
הסיבה שהביאה את המלך [[אחשוורוש]] לערוך את משתאות אלו, על פי פשוטו של מקרא היא - שבאותה השעה "נתקיימה המלכות בידו", שהיתה מלכותו בשיא תוקפה{{הערה|רש"י פסוק ב' דיבור המתחיל 'כשבת'.}}. | הסיבה שהביאה את המלך [[אחשוורוש]] לערוך את משתאות אלו, על פי פשוטו של מקרא היא - שבאותה השעה "נתקיימה המלכות בידו", שהיתה מלכותו בשיא תוקפה{{הערה|רש"י פסוק ב' דיבור המתחיל 'כשבת'.}}. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
סיבה נוספת מובאת במדרשי חז"ל, באותה השנה סיימו העובדים להכין ולבנות את כיסא המלכות בדוגמת כיסאו של [[שלמה המלך]]. כסא שלמה הועבר ממלכה לממלכה במשך הגלויות עד שהגיע לידי אחשוורוש, אלא שהוא לא ההין לשבת על כיסה זה, זאת לפי השמועה ש'פרעה נכו' מלך מצרים נחבל בנסותו לעשות זאת, לפיכך עלה בדעתו לבנות כיסה כדמותו, ולכבוד סיום הבניה עשה משתה בשמחתו{{הערה|תרגום למגילה א, ב.}}. | סיבה נוספת מובאת במדרשי חז"ל, באותה השנה סיימו העובדים להכין ולבנות את כיסא המלכות בדוגמת כיסאו של [[שלמה המלך]]. כסא שלמה הועבר ממלכה לממלכה במשך הגלויות עד שהגיע לידי אחשוורוש, אלא שהוא לא ההין לשבת על כיסה זה, זאת לפי השמועה ש'פרעה נכו' מלך מצרים נחבל בנסותו לעשות זאת, לפיכך עלה בדעתו לבנות כיסה כדמותו, ולכבוד סיום הבניה עשה משתה בשמחתו{{הערה|תרגום למגילה א, ב.}}. | ||
חז"ל במסכת מגילה{{הערה|מגילה יא, ב.}} מסבירים, כי המניע למשתאות אלו היה המחשבה כי שוב לא יזכו עם ישראל לחזור לארצם ולבנות את [[בית המקדש]]. חישובו התבסס על נבואת הנביא [[ירמיה]] אודות גלות בבל{{הערה|ירמיה כט, י.}}: "כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". לטענת אחשוורוש כוונת ירמיה היתה לתחילת גלות בבל - 'גלות יהויכין - החרש והמסגר', ולפי חישובו זה בשנה השלישית למלוכתו שלו עברו כבר השבעים שנה, ולמרות זאת עדיין לא נבנה המקדש, הסיק מכך שבטלה הנבואה ושוב לא יחזרו. ולדברי המדרש{{מקור|הובא במנות הלוי.}} מצא באותה התקופה את אוצרות בית המקדש ולכך | חז"ל במסכת מגילה{{הערה|מגילה יא, ב.}} מסבירים, כי המניע למשתאות אלו היה המחשבה כי שוב לא יזכו עם ישראל לחזור לארצם ולבנות את [[בית המקדש]]. חישובו התבסס על נבואת הנביא [[ירמיה]] אודות גלות בבל{{הערה|ירמיה כט, י.}}: "כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". לטענת אחשוורוש כוונת ירמיה היתה לתחילת גלות בבל - 'גלות יהויכין - החרש והמסגר', ולפי חישובו זה בשנה השלישית למלוכתו שלו עברו כבר השבעים שנה, ולמרות זאת עדיין לא נבנה המקדש, הסיק מכך שבטלה הנבואה ושוב לא יחזרו. ולדברי המדרש{{מקור|הובא במנות הלוי.}} מצא באותה התקופה את אוצרות בית המקדש ולכך עשה משתה ואותם הראה לשרים והעמים. | ||
האבן עזרא מסביר שהמשתה היה סעודת נישואים שלו עם [[ושתי המלכה]]. | האבן עזרא מסביר שהמשתה היה סעודת נישואים שלו עם [[ושתי המלכה]]. | ||