קיבוץ גלויות: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 4 בתים ,  27 באפריל 2016
מ
החלפת טקסט – " רש"י " ב־" רש"י "
מ (החלפת טקסט – " הרמב"ם " ב־" הרמב"ם ")
מ (החלפת טקסט – " רש"י " ב־" רש"י ")
שורה 13: שורה 13:
===זמנו===
===זמנו===
נחלקו החכמים בזמנו המדויק של קיבוץ הגלויות, יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בנין המקדש דווקא ויש מקדימים. לדעת ה[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|רמז תתפח.}}: "מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות.. שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה ירושלים ה' כי נדחי ישראל יכנס". וכדעה זו משמע קצת בתלמוד בבלי מסכת מגילה {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}} שמבואר שם הטעם לסדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]] ותפילת 'תקע בשופר' שתוקנה עבור קיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך'.  
נחלקו החכמים בזמנו המדויק של קיבוץ הגלויות, יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בנין המקדש דווקא ויש מקדימים. לדעת ה[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|רמז תתפח.}}: "מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות.. שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה ירושלים ה' כי נדחי ישראל יכנס". וכדעה זו משמע קצת בתלמוד בבלי מסכת מגילה {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}} שמבואר שם הטעם לסדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]] ותפילת 'תקע בשופר' שתוקנה עבור קיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך'.  
לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבנין הבית יהיה בדווקא קודם קיבוץ גלויות. ודורשים הם את אותו פסוק: "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס", ומבארים שסדר הפסוק הוא בדווקא קודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". וכסברה זו נראה בגמרא במסכת סוכה (מא, א.) הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]] מחשש שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו.{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב שם.}} גם במסכת ברכות (מט, א) מסביר רש"י את דברי הגמרא כשיטה זו.
לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבנין הבית יהיה בדווקא קודם קיבוץ גלויות. ודורשים הם את אותו פסוק: "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס", ומבארים שסדר הפסוק הוא בדווקא קודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". וכסברה זו נראה בגמרא במסכת סוכה (מא, א.) הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]] מחשש שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו.{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב שם.}} גם במסכת ברכות (מט, א) מסביר [[רש"י]] את דברי הגמרא כשיטה זו.


הרבי מדייק את סדר לשונו של [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה. ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל... יעמוד מלך מבית דוד..ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". וכפי הידוע ב[[כללי הרמב"ם]] שאפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, נראה בהדגשה שסדר הדברים הוא שתחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל.  
הרבי מדייק את סדר לשונו של [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה. ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל... יעמוד מלך מבית דוד..ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". וכפי הידוע ב[[כללי הרמב"ם]] שאפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, נראה בהדגשה שסדר הדברים הוא שתחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל.  
14,699

עריכות