לשכת עושי חביתין: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
שורה 31: שורה 31:
סיר הטשולנט הראשון הוכן לקראת שבת פרשת כי תצא תשמ”ו. כהכנה ראשונה ניגש ר’ יהודה לחנות וקנה את הסיר הגדול ביותר שהיה ברשותם. ביום חמישי אחר הצהריים הכין טשולנט בביתו, ולקראת שבת העביר את הסיר ל-‏770, שם הניחו על פלטה ששמרה על חום הסיר עד שעת ההתוועדות של הרבי. בעת ההתוועדות חילק ר’ יהודה מנות טשולנט למתפללים. זו לא היתה כמות שהספיקה לכולם, אבל היה בזה רק כדי לקיים את הענין.  
סיר הטשולנט הראשון הוכן לקראת שבת פרשת כי תצא תשמ”ו. כהכנה ראשונה ניגש ר’ יהודה לחנות וקנה את הסיר הגדול ביותר שהיה ברשותם. ביום חמישי אחר הצהריים הכין טשולנט בביתו, ולקראת שבת העביר את הסיר ל-‏770, שם הניחו על פלטה ששמרה על חום הסיר עד שעת ההתוועדות של הרבי. בעת ההתוועדות חילק ר’ יהודה מנות טשולנט למתפללים. זו לא היתה כמות שהספיקה לכולם, אבל היה בזה רק כדי לקיים את הענין.  


באותה שנה, הגיע ר' [[זושא ווילמובסקי]] ל-‏770 כבר לשבת ח”י אלול. ר’ זושא ור’ יהודה היו בידידות, ולאחר השבת סיפר ר’ זושא לר’ יהודה כי כבר שנים רבות הוא מגיע ל-‏770, ובכל פעם הוא תופס מקום להתוועדות בשעה מוקדמת, ובשעת ההתוועדות הוא נהיה רעב וקשה לו להתרכז בדבריו של הרבי. “הפעם” מספר ר’ זושא “קיבלתי ממישהו צלחת טשולנט לפני ההתוועדות, וזה ממש החיה אותי”. ר’ זושא לא ידע כי ר’ יהודה הוא זה שהכין וחילק את הטשולנט.  
באותה שנה, הגיע ר' [[זושא וילמובסקי]] ל-‏770 כבר לשבת ח”י אלול. ר’ זושא ור’ יהודה היו בידידות, ולאחר השבת סיפר ר’ זושא לר’ יהודה כי כבר שנים רבות הוא מגיע ל-‏770, ובכל פעם הוא תופס מקום להתוועדות בשעה מוקדמת, ובשעת ההתוועדות הוא נהיה רעב וקשה לו להתרכז בדבריו של הרבי. “הפעם” מספר ר’ זושא “קיבלתי ממישהו צלחת טשולנט לפני ההתוועדות, וזה ממש החיה אותי”. ר’ זושא לא ידע כי ר’ יהודה הוא זה שהכין וחילק את הטשולנט.  


דבריו של ר’ זושא המריצו את ר’ יהודה לפתח את הלשכה. הוא ניגש לאחד מאנ”ש שהבין בענינים אלו, וסיפר לו את הסיפור עם ר’ זושא. הלה שלח את ר’ יהודה לאיסט-סייד במנהטן בבקשו שיקנה שם סיר גדול והוא ישלם זאת מכיסו. ר’ יהודה אכן קנה סיר גדול וכמה כלים נלווים, וכך יכול היה לספק כמות רצינית של אוכל מידי שבת.  
דבריו של ר’ זושא המריצו את ר’ יהודה לפתח את הלשכה. הוא ניגש לאחד מאנ”ש שהבין בענינים אלו, וסיפר לו את הסיפור עם ר’ זושא. הלה שלח את ר’ יהודה לאיסט-סייד במנהטן בבקשו שיקנה שם סיר גדול והוא ישלם זאת מכיסו. ר’ יהודה אכן קנה סיר גדול וכמה כלים נלווים, וכך יכול היה לספק כמות רצינית של אוכל מידי שבת.  
4,324

עריכות