10,833
עריכות
מ
החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""
(←פתיח) |
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]] - חכמי ה[[גמרא]] וה[[משנה]], מכונים בשם ''' | ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]] - חכמי ה[[גמרא]] וה[[משנה]], מכונים בשם '''ח''' ('''ח'''כמינו '''ז'''כרונם '''ל'''ברכה) וגם "ר" ('''ר'''בותנו '''ז'''כרונם '''ל'''ברכה), והם אלו שהניחו את היסודות ההלכתיים ללימוד ולפסיקת ההלכה. | ||
==תקופת | ==תקופת ח== | ||
תקופת | תקופת ח מתוארכת מאז חורבן בית המקדש הראשון, ועד לחתימת התלמוד הבבלי (הגמרא), לערך בשנת ד' אלפים ר"ס (500 שנה לספירת הנוצרים). | ||
לאחר החורבן גלו לבבל חכמי הסנהדרין ושאר חכמי ישראל והמנהיגים הרוחניים, ושם הוקמו הישיבות והמרכזים התורניים העיקריים. | לאחר החורבן גלו לבבל חכמי הסנהדרין ושאר חכמי ישראל והמנהיגים הרוחניים, ושם הוקמו הישיבות והמרכזים התורניים העיקריים. | ||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
==מעלת | ==מעלת ח== | ||
חכמינו זכרונם לברכה, היו במעלה רוחנית נעלית ביותר, וזכו לגילויי נבואה ורוח הקודש{{הערה|פרקי גילוים להר"ר מרגלית.}}, ואף ניחונו בכוחות סגוליים לחולל ניסים. | חכמינו זכרונם לברכה, היו במעלה רוחנית נעלית ביותר, וזכו לגילויי נבואה ורוח הקודש{{הערה|פרקי גילוים להר"ר מרגלית.}}, ואף ניחונו בכוחות סגוליים לחולל ניסים. | ||
בגמרא במסכת עבודה זרה נכתב{{הערה|מסכת עבודה י, ב.}}, שאפילו הקטן שבאמוראים היה בכוחו להחיות מתים. | בגמרא במסכת עבודה זרה נכתב{{הערה|מסכת עבודה י, ב.}}, שאפילו הקטן שבאמוראים היה בכוחו להחיות מתים. | ||
==ספרות | ==ספרות ח== | ||
עד לתקופת | עד לתקופת ח התורה היתה נלמדת בעל-פה, ונמסרת במסורה מדור לדור ומרב לתלמידו, ונמנעו מלכתוב את דברי התורה, זאת על יסוד דרשתו של רבי יהודה בר נחמני על הפסוק{{הערה|שמות, לד כז.}} "כי על פי הדברים האלה" - "דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב"{{הערה|תלמוד בבלי, גיטין, דף ס, ע"ב.}}. | ||
בעקבות חורבן [[בית המקדש הראשון]], והגלות שבאה בעקבותיו, החלה התורה להשתכח מעם ישראל, ו[[רבי יהודה הנשיא]] התיר את האיסור, והחל לקבץ את ההלכות שנאמרו בבתי המדרש השונים. | בעקבות חורבן [[בית המקדש הראשון]], והגלות שבאה בעקבותיו, החלה התורה להשתכח מעם ישראל, ו[[רבי יהודה הנשיא]] התיר את האיסור, והחל לקבץ את ההלכות שנאמרו בבתי המדרש השונים. | ||
הספר הראשון והעיקרי של ספרות | הספר הראשון והעיקרי של ספרות ח, הוא ה[[משנה]], ואליו נתווספו עשרות ספרים נוספים בתחומים שונים: | ||
*'''ששה סדרי משנה''' - מקבץ הלכות מסודרות לפי נושאים ולפי מסכתות. | *'''ששה סדרי משנה''' - מקבץ הלכות מסודרות לפי נושאים ולפי מסכתות. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
*'''[[זוהר]]''' - דרשות על פי [[פנימיות התורה]], שנאמרו על ידי [[רשב"י|רבי שמעון בר יוחאי]] ובני חבורתו. | *'''[[זוהר]]''' - דרשות על פי [[פנימיות התורה]], שנאמרו על ידי [[רשב"י|רבי שמעון בר יוחאי]] ובני חבורתו. | ||
מלבד ספרים אלו ישנם ספרים נוספים רבים, העוסקים בתחומים שונים, אך לא נדפסו במשך מאות שנים, וחלקם אף לא הגיעו לידינו ואנו יודעים על קיומם רק מכך שנזכרו בספרות | מלבד ספרים אלו ישנם ספרים נוספים רבים, העוסקים בתחומים שונים, אך לא נדפסו במשך מאות שנים, וחלקם אף לא הגיעו לידינו ואנו יודעים על קיומם רק מכך שנזכרו בספרות ח. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||