מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
קצת..
כתית למאור (שיחה | תרומות) (←התהליך: עריכה) |
(קצת..) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. חז"ל למדים זאת מהפסוק "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". [[רש"י]] על הפסוק מסביר ש{{ציטוטון|גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו|(פירש"י על הפסוק)}} | מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. חז"ל למדים זאת מהפסוק "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". [[רש"י]] על הפסוק מסביר ש{{ציטוטון|גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו|(פירש"י על הפסוק)}} | ||
== | == זמנו == | ||
לדעת ה | נחלקו החכמים בזמנו המדויק של קיבוץ הגלויות, יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בנין המקדש דווקא ויש מקדימים. לדעת ה[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|רמז תתפח.}}: "מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות.. שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה ירושלים ה' כי נדחי ישראל יכנס". | ||
לאידך, ב[[גמרא]]{{הערה|ראה ברכות מט, א}} ובספר ה[[זוהר]]{{הערה|חלק א קלד, א.}} דייקו חז"ל, שבנין הבית יהיה בדווקא קודם קיבוץ גלויות. ודורשים הם את אותו פסוק: "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס", ומבארים שסדר הפסוק הוא בדווקא קודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". | |||
כדעה זו פסק ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות מלכים: יא, ד.}}: "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". כידוע{{מקור}} בכללי הרמב"ם שסדר דבריו מדויקים. | |||
הרבי אומר{{הערה|בש"פ חיי שרה תשמ"ז.}} שדברי הרמב"ם הם רק במצב של "לא זכו", אבל אם יזכו - יהיה קיבוץ גלויות קודם, גם לדעת הרמב"ם. | הרבי אומר{{הערה|בש"פ חיי שרה תשמ"ז.}} שדברי הרמב"ם הם רק במצב של "לא זכו", אבל אם יזכו - יהיה קיבוץ גלויות קודם, גם לדעת הרמב"ם. | ||