גילוי עריות: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 72 בתים ,  28 בדצמבר 2015
מ
החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1="
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=")
שורה 17: שורה 17:
בשנת [[תנש"א]] התריע [[הרבי]] על הפירצה בה בת ואשה נוסעים עם נהג גבר במונית (טעקסי) בה עוברים לפעמים על איסור ד[[אורייתא]] של יחוד.
בשנת [[תנש"א]] התריע [[הרבי]] על הפירצה בה בת ואשה נוסעים עם נהג גבר במונית (טעקסי) בה עוברים לפעמים על איסור ד[[אורייתא]] של יחוד.


גדולי הפוסקים מתייחסים לנושא<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=919&hilite=cf615a7c-739e-473b-88cf-28138fa81446&st=%u05d9%u05d7%u05d5%u05d3&pgnum=148 שו"ת אגרות משה חלק ה' סימן פ"ב]</REF> וקובעים כי אם נוסעים במקום שאין עוברים בה רבים, עוברים על איסור יחוד. יש להחמיר גם בדרך שעוברים בה רבים, אם הוא באופן שקשה לראות מבעד לחלון את הנעשה במונית. בשעת הדחק יש להקל באופן האחרון.
גדולי הפוסקים מתייחסים לנושא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=919&hilite=cf615a7c-739e-473b-88cf-28138fa81446&st=%u05d9%u05d7%u05d5%u05d3&pgnum=148 שו"ת אגרות משה חלק ה' סימן פ"ב]</REF> וקובעים כי אם נוסעים במקום שאין עוברים בה רבים, עוברים על איסור יחוד. יש להחמיר גם בדרך שעוברים בה רבים, אם הוא באופן שקשה לראות מבעד לחלון את הנעשה במונית. בשעת הדחק יש להקל באופן האחרון.


כמו כן להורים ששאלו אודות אימוץ, אמר [[הרבי]] כי עליהם לקחת בחשבון שלא להיכשל באיסור יחוד,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14937&hilite=28239931-d67c-4804-8fe0-6453dd073b79&st=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8+%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93&pgnum=201 לקוטי שיחות חלק י"ב עמ' 193]</REF> וחיבוק ונישוק, שהרי דין הילד המאומץ כדין זר.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15831&hilite=4674a804-fd89-4429-aaf8-0a4dd19d13f4&st=%u05d0%u05d9%u05e1%u05d5%u05e8+%u05d9%u05d7%u05d5%u05d3 לקוטי שיחות חל"ז עמ' 197]</REF>
כמו כן להורים ששאלו אודות אימוץ, אמר [[הרבי]] כי עליהם לקחת בחשבון שלא להיכשל באיסור יחוד,{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14937&hilite=28239931-d67c-4804-8fe0-6453dd073b79&st=%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8+%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93&pgnum=201 לקוטי שיחות חלק י"ב עמ' 193]</REF> וחיבוק ונישוק, שהרי דין הילד המאומץ כדין זר.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15831&hilite=4674a804-fd89-4429-aaf8-0a4dd19d13f4&st=%u05d0%u05d9%u05e1%u05d5%u05e8+%u05d9%u05d7%u05d5%u05d3 לקוטי שיחות חל"ז עמ' 197]</REF>


== איסור הסתכלות בנשים ==
== איסור הסתכלות בנשים ==
שורה 25: שורה 25:
בענין איסור הסתכלות נאמר בגמרא: אסור להסתכל באשה נאה, ואפילו פנויה, אשת איש ואפילו מכוערת.
בענין איסור הסתכלות נאמר בגמרא: אסור להסתכל באשה נאה, ואפילו פנויה, אשת איש ואפילו מכוערת.


בגמרא<REF>ברכות סא, ב.</REF> כתוב: המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה
בגמרא{{הערה|1=ברכות סא, ב.</REF> כתוב: המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה
אפילו דומה למשה לא ינקה מדינה של גהינם. הפוסקים מבארים כי האיסור הוא כהדגשת לשון הגמרא "כדי להסתכל בה".<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=888&hilite=63d2bf1f-5d9e-4285-8575-3cfdab3dfe5a&st=%D7%99%D7%93+%D7%9C%D7%99%D7%93+%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94&pgnum=299 שו"ת באר משה חלק ד' סימן ו' עמ' י"ג]</REF> (מלבד החילוקים הנוספים: א. בין מעות שהם דבר קטן ושם שייך יותר ה"להסתכל בה".<REF>ראה שם.</REF> ב. המרצה פרש"י<REF>עירובין יח ב</REF> מונה.)
אפילו דומה למשה לא ינקה מדינה של גהינם. הפוסקים מבארים כי האיסור הוא כהדגשת לשון הגמרא "כדי להסתכל בה".{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=888&hilite=63d2bf1f-5d9e-4285-8575-3cfdab3dfe5a&st=%D7%99%D7%93+%D7%9C%D7%99%D7%93+%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94&pgnum=299 שו"ת באר משה חלק ד' סימן ו' עמ' י"ג]</REF> (מלבד החילוקים הנוספים: א. בין מעות שהם דבר קטן ושם שייך יותר ה"להסתכל בה".{{הערה|1=ראה שם.</REF> ב. המרצה פרש"י{{הערה|1=עירובין יח ב</REF> מונה.)


מבואר בחסידות{{הערה|קונטרס העבודה פרק ב'}} שבחוש הראיה נמצא ומתגלה תענוג האדם{{הערה|"ולכן אדם עיוור אינו מתענג בשום דבר}}" ולכן אדם הרואה ומסתכל בהסתכלות אסורה הראיה נחקקת בו ומורידה אותו מטה מטה ומביאה לידי רע בפועל. (ואפילו אדם עובד ה' שפעל בעצמו שאין לו שייכות לדברים רעים גם עליו פועלת הראיה איזו שהיא התפעלות אלא שמצד היותו עובד ה' הרי זה עובר ואינו נחקק בנפשו ומיד חוזר לעבודת ה'. אלא אם כן מדובר באדם שעל ידי עבודתו הרי הוא מופשט לגמרי מכל גשם (בשעת עבודתו{{הערה|ראה שם וראה תניא פרק י"ב שלכאורה דרגה הנ"ל הוא דרגת ה[[בינוני]] בשעת התפילה. אמנם ה[[צדיק]] הוא מופשט תמיד מכל ענין הגשם ואינו מתפעל כלל.}}) שאז אין זה פועל בו שום התפעלות).
מבואר בחסידות{{הערה|קונטרס העבודה פרק ב'}} שבחוש הראיה נמצא ומתגלה תענוג האדם{{הערה|"ולכן אדם עיוור אינו מתענג בשום דבר}}" ולכן אדם הרואה ומסתכל בהסתכלות אסורה הראיה נחקקת בו ומורידה אותו מטה מטה ומביאה לידי רע בפועל. (ואפילו אדם עובד ה' שפעל בעצמו שאין לו שייכות לדברים רעים גם עליו פועלת הראיה איזו שהיא התפעלות אלא שמצד היותו עובד ה' הרי זה עובר ואינו נחקק בנפשו ומיד חוזר לעבודת ה'. אלא אם כן מדובר באדם שעל ידי עבודתו הרי הוא מופשט לגמרי מכל גשם (בשעת עבודתו{{הערה|ראה שם וראה תניא פרק י"ב שלכאורה דרגה הנ"ל הוא דרגת ה[[בינוני]] בשעת התפילה. אמנם ה[[צדיק]] הוא מופשט תמיד מכל ענין הגשם ואינו מתפעל כלל.}}) שאז אין זה פועל בו שום התפעלות).
שורה 42: שורה 42:
{{ציטוטון|ב"ה, [[י"א באדר]] [[תשמ"ח]] לכבוד כ"ק אדמו"ר הגה"ק שליט"א.}}  
{{ציטוטון|ב"ה, [[י"א באדר]] [[תשמ"ח]] לכבוד כ"ק אדמו"ר הגה"ק שליט"א.}}  


{{ציטוטון|באתי להעיר אודות שיצא לאור ספר אמנו "המלכה" '''בודאי הבחין בהפשוט גם בלא הסתכלות כלל - אשר במהדורא אחרת הוסיפו בלי צבעים תמונה מהרבנית ע"ה''' ולפי עניות דעתי אינו נכון - ואף דאמרו חז"ל [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] מכל מקום גמירי אין [[יצר הרע]] שולט אלא במה שעיניו רואות '''ושולל בנוגע לאחרנייתא''' וגם קיימא לן ב[[אבן העזר]] סימן כ"א ס"א דאסור '''1)''' להסתכל אף בבגדי '''2)''' צבעונים של אשה '''3)''' שהוא מכירה '''ומכלל הן אתה שומע שלילת האיסור כאשר אין ג' הנ"ל, ובפרט - כל הג'''' (ועי' באוצר הפוסקים סקי"ב בשם שו"ת הב"ח סימן י"ד דגם בבגד אשה שכבר מתה עיי"ש) מה שאין כן בנידון דידן, ועל כל פנים מדת חסידות להחמיר, '''אלא שעל ידי זה יתמעט ב"והחי יתן אל לבו" - כנראה במוחש (ואולי זוהי סברת המוסיפים הנ"ל).}}.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=35291 חב"ד אינפו]</REF>
{{ציטוטון|באתי להעיר אודות שיצא לאור ספר אמנו "המלכה" '''בודאי הבחין בהפשוט גם בלא הסתכלות כלל - אשר במהדורא אחרת הוסיפו בלי צבעים תמונה מהרבנית ע"ה''' ולפי עניות דעתי אינו נכון - ואף דאמרו חז"ל [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] מכל מקום גמירי אין [[יצר הרע]] שולט אלא במה שעיניו רואות '''ושולל בנוגע לאחרנייתא''' וגם קיימא לן ב[[אבן העזר]] סימן כ"א ס"א דאסור '''1)''' להסתכל אף בבגדי '''2)''' צבעונים של אשה '''3)''' שהוא מכירה '''ומכלל הן אתה שומע שלילת האיסור כאשר אין ג' הנ"ל, ובפרט - כל הג'''' (ועי' באוצר הפוסקים סקי"ב בשם שו"ת הב"ח סימן י"ד דגם בבגד אשה שכבר מתה עיי"ש) מה שאין כן בנידון דידן, ועל כל פנים מדת חסידות להחמיר, '''אלא שעל ידי זה יתמעט ב"והחי יתן אל לבו" - כנראה במוחש (ואולי זוהי סברת המוסיפים הנ"ל).}}.{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=35291 חב"ד אינפו]</REF>


במכתב זה מדגיש [[הרבי]] את ההיתרים לפרסם את תמונת הרבנית, מתוכם נשקפת בהירות כללית להלכות ההסתכלות. גם הרב השואל כותב במכתבו את הגמרא בסנהדרין כי חומר האיסור בראיית פני אשה הוא באשה אשר חיה, מה שאין כן באשה שמתה כבר קיים הכלל המקובל בידי חכמי הגמרא כי "אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות", ומכיון שמדובר באשה שאיננה בין החיים - לא חל איסור הסתכלות.
במכתב זה מדגיש [[הרבי]] את ההיתרים לפרסם את תמונת הרבנית, מתוכם נשקפת בהירות כללית להלכות ההסתכלות. גם הרב השואל כותב במכתבו את הגמרא בסנהדרין כי חומר האיסור בראיית פני אשה הוא באשה אשר חיה, מה שאין כן באשה שמתה כבר קיים הכלל המקובל בידי חכמי הגמרא כי "אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות", ומכיון שמדובר באשה שאיננה בין החיים - לא חל איסור הסתכלות.
שורה 48: שורה 48:
הרב השואל הדגיש במכתבו את האיסור להסתכל בפני ובבגדי אשה גם אם מתה, על פי האיסור שאסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, והב"ח פוסק כי אף באשה שהיא מתה קיים איסור זה. בתגובה לכך משיב הרבי דווקא מדברי הגמרא מודגשים שלושה תנאים לחלות האיסור: א. הסתכלות - ולא ראייה בעלמא לחוד. ב. בגדי צבעונים, - ועל כך השיב הרבי בראש המכתב כי במהדורה השניה של הספר פרסמו את התמונה ללא צבעים, כך שלא קיים איסור זה. ג. שהוא מכירה. ולכן באופן שחסר אפילו אחד מהתנאים הנ"ל, לא קיים האיסור - וכל שכן היכן שאין את כל שלושת התנאים.
הרב השואל הדגיש במכתבו את האיסור להסתכל בפני ובבגדי אשה גם אם מתה, על פי האיסור שאסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, והב"ח פוסק כי אף באשה שהיא מתה קיים איסור זה. בתגובה לכך משיב הרבי דווקא מדברי הגמרא מודגשים שלושה תנאים לחלות האיסור: א. הסתכלות - ולא ראייה בעלמא לחוד. ב. בגדי צבעונים, - ועל כך השיב הרבי בראש המכתב כי במהדורה השניה של הספר פרסמו את התמונה ללא צבעים, כך שלא קיים איסור זה. ג. שהוא מכירה. ולכן באופן שחסר אפילו אחד מהתנאים הנ"ל, לא קיים האיסור - וכל שכן היכן שאין את כל שלושת התנאים.


על טענת הרב כי "עכ"פ מידת חסידות להחמיר" משיב הרבי כי מאידך יש להחמיר גם ב"והחי יתן אל לבו".<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=35291 חב"ד אינפו]</REF>
על טענת הרב כי "עכ"פ מידת חסידות להחמיר" משיב הרבי כי מאידך יש להחמיר גם ב"והחי יתן אל לבו".{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=35291 חב"ד אינפו]</REF>
{{מצוות}}
{{מצוות}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]
[[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]