שמיטה: הבדלים בין גרסאות בדף

מכיון שיש הסוברים<REF>[[הרמב"ם]].</REF> אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה, לכן הלוה את חבירו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנה. מסיבה זו עורר הרבי בשנת [[תשמ"ז]] לערוך פרוזבול אף בסיום שנת השביעית.

מצוה לפרסם דעת [[רבינו הזקן]] בשולחנו<REF>הלכות הלוואה, לח.</REF> וזלה"ק: "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית לפני ראש השנה של שביעית... מיד שקרא שמיטה לה' לא יגוש"<ref>הערת הרבי הנדפסת ב[[ספר המנהגים]], עמ' 86.</ref>. אף על פי ש"עכשיו לא נהגו בפרוזבול במדינות אלו"<ref>שו"ע אדמו"ר הלכות הלוואה, לה.</ref>, אך ממה שכתב שם<ref>בסעיף לו.</ref> "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית" אפשר ללמוד שלא רק "כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות פרוזבול"<ref>כמש"ש בסעיף לה.</ref>, אלא יש לנהוג כן לכתחילה<ref>[[לקוטי שיחות]], כד, עמ' 316.</ref>. וכדי שלא ישכח לעשות את הפרוזבול, הטוב ביותר שיערבנו מיד אחר התרת נדרים, שבאותה שעה מזומנים לפניו בלאו הכי שלושה אנשים כשרים המהווים בית דין, ויכול לומר בפניהם את נוסח הפרוזבול "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה"<ref>[[לקוטי שיחות]], ז, עמ' 356. וכך נהג הרבי ב[[ערב ראש השנה|ערבי ראשי שנים]] של שמיטה, והיה אומר את נוסח הפרוזבול אחר התרת־נדרים (פרט לערב ר"ה [[תשי"ב]] שאמר את נוסח הפרוזבול - מתוך שו"ע אדמו"ר הזקן - לפני התרת־נדרים).</ref>.