מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
←דרגת ישראל המקבלים
מ (←אופן הגילוי) |
|||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
ויתירה מכך, שמכיוון שעיקר הגילוי הוא נתינת כח לעשות תשובה, ותשובה כפשוטה היא על עבירות, לכן הגילוי של המלך הוא בשביל כל ישראל גם אלו שנמצאים במדבר (שעניינה מציאות הקליפות שמנגדים לאלקות שעל המדבר נאמר{{מקור}} "לא ישב אדם שם" ומוסבר, שהכוונה היא לאדם העליון שאינו נמצא ומאיר במדבר היות ומנגדים אליו) ועל אף שבמשל מדייק שנמצא ב"שדה" והוא משום שהמלך לעולם לא יורד להיות במדבר עצמו שהוא מנגד למלך. אמנם לנשמות ישראל הנמצאים במדבר הרי הוא מאיר (שבידיעתם שהמלך ירד לשדה הרי זה מעוררם לצאת מהמדבר ולקבל פניו). ו'רצונם' לעשות תשובה (אפילו כשאינם מצליחים בפועל) מתקבל אצל המלך שזה הדיוק בלשון המשל "מקבל את '''כולם'''" (ולא כתוב 'מקבלם') שהכוונה היא גם לאלו שלא קיבלו בפועל את פני המלך, אלא רק רצונם לקבל ונמצאים עדיין במדבר שיצרם הרע אונסם ומפריע להם לגלות ולהביא לפועל את רצונם. ועל ידי שמגלה המלך את תענוגו מרצונם הטוב (דרגה הב') ובפרט התענוג שבנשמתם גופא (דרגה הג') הרי זה מסייע להם להתגבר על יצרם ולאת מהמדבר ולקבל פניו. | ויתירה מכך, שמכיוון שעיקר הגילוי הוא נתינת כח לעשות תשובה, ותשובה כפשוטה היא על עבירות, לכן הגילוי של המלך הוא בשביל כל ישראל גם אלו שנמצאים במדבר (שעניינה מציאות הקליפות שמנגדים לאלקות שעל המדבר נאמר{{מקור}} "לא ישב אדם שם" ומוסבר, שהכוונה היא לאדם העליון שאינו נמצא ומאיר במדבר היות ומנגדים אליו) ועל אף שבמשל מדייק שנמצא ב"שדה" והוא משום שהמלך לעולם לא יורד להיות במדבר עצמו שהוא מנגד למלך. אמנם לנשמות ישראל הנמצאים במדבר הרי הוא מאיר (שבידיעתם שהמלך ירד לשדה הרי זה מעוררם לצאת מהמדבר ולקבל פניו). ו'רצונם' לעשות תשובה (אפילו כשאינם מצליחים בפועל) מתקבל אצל המלך שזה הדיוק בלשון המשל "מקבל את '''כולם'''" (ולא כתוב 'מקבלם') שהכוונה היא גם לאלו שלא קיבלו בפועל את פני המלך, אלא רק רצונם לקבל ונמצאים עדיין במדבר שיצרם הרע אונסם ומפריע להם לגלות ולהביא לפועל את רצונם. ועל ידי שמגלה המלך את תענוגו מרצונם הטוב (דרגה הב') ובפרט התענוג שבנשמתם גופא (דרגה הג') הרי זה מסייע להם להתגבר על יצרם ולאת מהמדבר ולקבל פניו. | ||
==== מצב המקבלים ==== | |||
הגילוי שמאיר בחודש אלול יורד עד לדרגת המקבלים כמו שהם ולפי מצבם זו המשמעות לכך שהגילוי מאיר בשדה במקומם והם אינם צריכים 'לצאת' מהשדה כדי לקבל את הגילוי. בשונה מגילוי אלוקות בזמנים אחרים בשנה שלצורך הגילוי נדרש 'לצאת' מהצב החולין שלכן החגים אסורים במלאכה לפי שהגלוי שמאיר בהם הוא למעלה מהעולם לכן עשיית מלאכה היא בסתירה אליהם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1343, ספר השיחות תשמ"ח כרך ב עמוד 612 ואילך.}} | |||
ובזה מתרץ אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה את ההבדל בין ימי חודש אלול שאינם אסורים במלאכה על אף שמאיר בהם [[י"ג מדות הרחמים]] ל[[יום הכיפורים]] שאסור במלאכה. | |||
===הוספת אדמו"ר הריי"צ=== | ===הוספת אדמו"ר הריי"צ=== | ||