מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
מ (←הגדרת הזמן ומהותה: תקלדה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
הנה על אף שימות המשיח עצמם אינו תחיית המתים.{{הערה|שהוא יהיה בסוף זמן זה{{מקור|ראה להלן ב' תקופות ואין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד}}.}} יש שהוזכרו ימות המשיח עם [[תחיית-המתים]], שכן פירשו את הכתוב: "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים"{{הערה|עזרא ב סג.}}, שהוא כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא [[משיח בן דוד]]{{הערה| סוטה מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על [[ארץ ישראל]] שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעי"ז פסיקתא רבתי פ"א וירושלמי כלאיים פ"ט ה"ג. ועי' יד רמ"ה [[סנהדרין]] צ א על תחיית המתים שבימות המשיח, ובאגרתו לחכמי לוניל, נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' מכון הרי פישל, חלק א' סימן קסו. וע"ע [[תחיית המתים]].}}. וכן יש שהוזכרו ימות המשיח בשם "[[עולם הבא]]"{{הערה|עי' פסחים נ א: אבל לעוה"ב כו'; כתובות קיא ב: לא כעוה"ז עוה"ב כו' וב"ב קכב א: חלוקה של עוה"ב, ולהלן ציון 195. ועי' רש"י [[סנהדרין]] קי ב ד"ה תנו רבנן לעוה"ב היינו ימות המשיח.}}, או שהוזכרו בניגוד לעולם הזה{{הערה|עי' ברכות יב ב: ימי חייך [[העוה"ז]] כו', הובא להלן ציון 234, ושבת סג א וש"נ: אין בין עוה"ז לימות המשיח כו', הובא להלן ציון 49.}}, או בניגוד לעולם הבא{{הערה|עי' ברכות לד ב ושבת סג א: אבל לעוה"ב כו', הובא להלן ציון 38. ועי' פסחים סח א וסנהדרין צא ב: כאן לימות המשיח כאן לעוה"ב, וזבחים קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העוה"ב, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עוה"ב עשר כו', ועוד.}}. ולפעמים מכונים ימות המשיח "לעתיד לבוא"{{הערה|עי' מכילתא בא פט"ז וירושלמי ברכות סוף פ"א שלא להזכיר [[יציאת מצרים]] [[לעתיד לבוא]], והכוונה לימות המשיח.}}, ויש שנאמר תואר זה על זמן שלאחר ימות המשיח, {{הערה|שכן דרשו: "אהבתי כי ישמע ה' את קולי"(תהלים קטז א.) - לימות המשיח; "אלי אתה ואודך" (שם קיט כח). לעתיד לבוא. - ירושלמי שם פ"ב ה"ד. ועי' שבת קיג ב: "ותשבע" - לימות המשיח; "ותותר" - לעתיד לבוא.}} | הנה על אף שימות המשיח עצמם אינו תחיית המתים.{{הערה|שהוא יהיה בסוף זמן זה{{מקור|ראה להלן ב' תקופות ואין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד}}.}} יש שהוזכרו ימות המשיח עם [[תחיית-המתים]], שכן פירשו את הכתוב: "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים"{{הערה|עזרא ב סג.}}, שהוא כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא [[משיח בן דוד]]{{הערה| סוטה מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על [[ארץ ישראל]] שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעי"ז פסיקתא רבתי פ"א וירושלמי כלאיים פ"ט ה"ג. ועי' יד רמ"ה [[סנהדרין]] צ א על תחיית המתים שבימות המשיח, ובאגרתו לחכמי לוניל, נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' מכון הרי פישל, חלק א' סימן קסו. וע"ע [[תחיית המתים]].}}. וכן יש שהוזכרו ימות המשיח בשם "[[עולם הבא]]"{{הערה|עי' פסחים נ א: אבל לעוה"ב כו'; כתובות קיא ב: לא כעוה"ז עוה"ב כו' וב"ב קכב א: חלוקה של עוה"ב, ולהלן ציון 195. ועי' רש"י [[סנהדרין]] קי ב ד"ה תנו רבנן לעוה"ב היינו ימות המשיח.}}, או שהוזכרו בניגוד לעולם הזה{{הערה|עי' ברכות יב ב: ימי חייך [[העוה"ז]] כו', הובא להלן ציון 234, ושבת סג א וש"נ: אין בין עוה"ז לימות המשיח כו', הובא להלן ציון 49.}}, או בניגוד לעולם הבא{{הערה|עי' ברכות לד ב ושבת סג א: אבל לעוה"ב כו', הובא להלן ציון 38. ועי' פסחים סח א וסנהדרין צא ב: כאן לימות המשיח כאן לעוה"ב, וזבחים קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העוה"ב, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עוה"ב עשר כו', ועוד.}}. ולפעמים מכונים ימות המשיח "לעתיד לבוא"{{הערה|עי' מכילתא בא פט"ז וירושלמי ברכות סוף פ"א שלא להזכיר [[יציאת מצרים]] [[לעתיד לבוא]], והכוונה לימות המשיח.}}, ויש שנאמר תואר זה על זמן שלאחר ימות המשיח, {{הערה|שכן דרשו: "אהבתי כי ישמע ה' את קולי"(תהלים קטז א.) - לימות המשיח; "אלי אתה ואודך" (שם קיט כח). לעתיד לבוא. - ירושלמי שם פ"ב ה"ד. ועי' שבת קיג ב: "ותשבע" - לימות המשיח; "ותותר" - לעתיד לבוא.}} | ||
==הטבע בימות המשיח== | ==שינוי הטבע בימות המשיח== | ||
כפי שהובטחנו מפי נביאינו וחכמינו ה[[אמונה]] ב'''ימות המשיח''' היא כעתיד טוב ומושלם, על-טבעי או כמעט על-טבעי, אשר יבוא לאחר תקופה סוערת של מהפכות בעולם. בהתאם לשאלה האם '''ימות המשיח''' הן אירוע טבעי או על-טבעי, גם פרטים מסוימים בדמותו של ה[[משיח]] ושל המאורעות הסובבים את ביאתו נתונים במחלוקת האם יהיו בדרך ה[[טבע]] או בדרך [[נס|נסית]]. | |||
===שתי תקופות=== | |||
כפי העולה מדברי ה[[רמב"ם]]{{הערת שוליים|הלכות מלכים פרקים י"א וי"ב ובאורי [[הרבי]] על פרקים אלו}} נראה שישנם שתי תקופות ב'''ימות המשיח'''. | |||
על התקופה הראשונה אומר הרמב"ם{{הערת שוליים|רמב"ם הלכות מלכים י"ב א-ב).}}: | |||
{{ציטוט|תוכן=אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.|מרכאות=כן}}. | |||
רק בתקופה השניה בימות המשיח - ישתנו דברים בעולם. השינוי הגדול ביותר יהיה כמובן תחיית המתים, וכמו כן באגרת תימן כותב הרמב"ם שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של "[[עולם כמנהגו נוהג]]". | |||
==ימות המשיח בתורת החסידות== | ==ימות המשיח בתורת החסידות== | ||
שורה 23: | שורה 30: | ||
התהליך המוביל לימות המשיח, מסביר [[אדמו"ר הזקן]], הוא הדרגתי כשהעולם שלנו, החומרי, בו שוררת חשיכה רוחנית הגורמת לחוסר הרגשתו ה'בייתית' כביכול של הבורא, יותאם להיות 'דירה' הראויה לכך שישכון בה האלוקים, כבעולם העליון-רוחני שכל המלאכים והנשמות הקיימים שם מכירים במציאות האלוקית ומתנהגים כפי רצון האלוקים, לכן שם הוא מרגיש 'בבית' כיון שאין אף אחד הפועל נגד רצונו. | התהליך המוביל לימות המשיח, מסביר [[אדמו"ר הזקן]], הוא הדרגתי כשהעולם שלנו, החומרי, בו שוררת חשיכה רוחנית הגורמת לחוסר הרגשתו ה'בייתית' כביכול של הבורא, יותאם להיות 'דירה' הראויה לכך שישכון בה האלוקים, כבעולם העליון-רוחני שכל המלאכים והנשמות הקיימים שם מכירים במציאות האלוקית ומתנהגים כפי רצון האלוקים, לכן שם הוא מרגיש 'בבית' כיון שאין אף אחד הפועל נגד רצונו. | ||
==חשיבות המצוות לעומת התורה בימות המשיח== | ==חשיבות המצוות לעומת התורה בימות המשיח== |