קריאת התורה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 2 בתים ,  11 ביוני 2014
מ
החלפת טקסט – "{{ערך מורחב|ערך=[[" ב־"{{ערך מורחב|[ערך=[["
מ (החלפת טקסט – "]]]" ב־"]]")
מ (החלפת טקסט – "{{ערך מורחב|ערך=[[" ב־"{{ערך מורחב|[ערך=[[")
שורה 3: שורה 3:


==צורת הקריאה==
==צורת הקריאה==
{{ערך מורחב|ערך=[[ברכת התורה שבקריאת התורה]]}}
{{ערך מורחב|[ערך=[[ברכת התורה שבקריאת התורה]]}}
התורה מחולקת לחמישים וארבע פרשיות (ג"ן ובראשית), ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי בשבוע, כדי שעמי הארצות שאינם לומדים כלל, לא ישהו שלושה ימים ללא [[לימוד התורה]]{{הערת שוליים|[[בבא קמא]] פב, א.}}. אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שבשבת קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד.
התורה מחולקת לחמישים וארבע פרשיות (ג"ן ובראשית), ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי בשבוע, כדי שעמי הארצות שאינם לומדים כלל, לא ישהו שלושה ימים ללא [[לימוד התורה]]{{הערת שוליים|[[בבא קמא]] פב, א.}}. אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שבשבת קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד.


שורה 16: שורה 16:


== הגבהת הספר ==
== הגבהת הספר ==
{{ערך מורחב|ערך=[[הגבהת התורה]]}}
{{ערך מורחב|[ערך=[[הגבהת התורה]]}}
[[קובץ:הגבהת התורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגבהת ספר התורה בפני [[הרבי]]]]
[[קובץ:הגבהת התורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגבהת ספר התורה בפני [[הרבי]]]]
לאחר סיום הקריאה, מגביהים ספר התורה. ישנם מנהגים שונים בעניין, לפי מנהג הספרדים המגביהים את ספר התורה בעודו סגור, ולפי מנהג האשכנזים מגביהים אותו בעודו פתוח. בחב"ד המנהג הוא להגביה את הספר בעודו פתוח, להניחו על הבימה, ושוב להגביהו בעודו סגור, כך יוצאים ידי חובת כל הדיעות.
לאחר סיום הקריאה, מגביהים ספר התורה. ישנם מנהגים שונים בעניין, לפי מנהג הספרדים המגביהים את ספר התורה בעודו סגור, ולפי מנהג האשכנזים מגביהים אותו בעודו פתוח. בחב"ד המנהג הוא להגביה את הספר בעודו פתוח, להניחו על הבימה, ושוב להגביהו בעודו סגור, כך יוצאים ידי חובת כל הדיעות.