זלמן יואל לבנהרץ: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''זלמן יואל לבנהרץ''' היה עסקן חסידי ובעל חסד.  

באותם שנים, חוייבו אזרחי [[רוסיה]] לעבוד במפעלים ממשלתיים בהם היו מחייבים לעבוד בשבתות ובחגים. ר' זלמן מעולם לא עבד בשבת.

בשנת [[תשי"ז]] יצא הוא, רעייתו ושלושת הבנות ל[[פולין]], שם התגוררו כשנה. מכיוון שבידם היו תעודות מזוייפות, התקשו בקבלת ויזה לארץ הקודש, ובינתיים התגוררו בעיירה קטנה ליד העיר [[קראקא]]. בשנה זו הוא עמד בקשר רצוף עם הרבי; כתב מכתבים בהם סיפר על מצבו העגום וקיבל בחזרה מכתבים וגם חבילות ובהם מוצרי מזון כשרים שהיו חסרים למשפחה. דאגתו של [[הרבי]] למשפחתו של ר' זלמן הייתה מיוחדת: יום אחד הגיע לבית המשפחה הרב דוד הולנדר, יו"ר הסתדרות הרבנים בארצות הברית שביצע עבור הרבי שליחויות רבות במזרח אירופה, ובשליחות הרבי התעניין בשלום המשפחה.

לאחר שנה של סבל, עלו בני המשפחה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]]. לאחר תקופה קצרה, בהוראת הרבי עברו להתגורר ב[[בני ברק]]. לפרנסתו פתח חנות מכולת, ברחוב רבי עקיבא פינת רחוב רש"י.  

בסוף שנות הכפי"ם הגיעה עליה גדולה של חסידי חב"ד מברית המועצות, ובעידודו של הרבי ייסדו כמה ממשפחות העולים ב[[נחלת הר חב"ד]] מפעל טקסטיל כדי שתהיה עבודה לעולים שהתיישבו בנחלת הר חב"ד. ר' זלמן ביקש להיות שותף. ביחידות שהייתה לו באותם ימים, שאל את הרבי האם למכור את החנות מכולת שלו כדי שיוכל לתת את חלקו בשותפות במפעל. הרבי ענה לו (תוכן הדברים): "המקום בו החנות נמצאת יהיה מרכזי מאוד, והמחיר של החנות יעלה". את דברי הרבי פירסם ר' זלמן בקרב ידידיו וחביריו. באותן שנים רבי עקיבא פינת רחוב רש"י לא נחשב למיקום אטרקטיבי. לאחר כמה שנים כולם הבינו כי דברי הרבי היו נבואה של ממש, שהרי המכולת נמצאת כיום במרכזה של העיר הגדולה בני ברק. לפי הוראת הרבי הוא לא מכר את החנות אלא השכיר אותה וכך עד ליומו האחרון החנות לא נמכרה.  

תפקידו של ר' זלמן היה לגשת למכרזים מול משרדי ממשלה, שכן משרד הביטחון ומשרדים אחרים היו קונים מהמפעל כמויות גדולות של טקסטיל. המפעל שפירנס רבים מתושבי נחלת הר חב"ד היה חשוב מאוד בעיני הרבי, שהורה כמה פעמים למזכיר הרב [[בנימין קליין]] להתעניין בקרב גורמים בכירים אודות המכרזים.  

ר' זלמן היה חדור באמונה כי ה[[גאולה]] כבר פה ומשיח עומד להתגלות מיד.