שניאור זלמן שמוטקין: הבדלים בין גרסאות בדף

הוא היה איש רוחני. היה בא בכל בקר לבהכנ"ס לשמוע תפלת השחר ברכו וקדושה והקדישים ואחר כך הלך לטבול. לאחר מכן היה לומד [[ליקוטי תורה]], ומתפלל עד שעה השני' אחר הצהרים. בעיר מולדתו ספג לתוכו את אוירת החסידות ורוחה מילדותו, הן מהוריו והן מעדת החסידים במקום. מקטנותו אהב להיות נוכח בהתוועדויות חסידיות, הגם שטרם הבין מה ועל מה מדובר שם. ככל שגדל, והדברים הנוהרו לו יותר ויותר – כך גברה והלכה השתוקקותו להתוועדיות-רעים חסידיות. גם הניגונים – אשר כדברי כ"ק אדמו"ר הזקן – הם קולמוס הנפש, השאירו בנפשו רושם עז וחותם עמוק.

התקשרותו לרבי הצמח צדק הייתה לשם דבר. וכמים הפנים לפנים – אף הרבי החזיק לו אהבה וחיבה.

כל שנה היה מסתופף בצל קורת הרבי, בחודש השביעי – חודש תשרי. ורש"ז היה זוכה להרבה קירוב מהצ"צ בבואו ל"בית חיינו" ב[[ליובאוויטש]] הבירה.