אחדות ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

אחדות ישראל (עריכה)

גרסה מ־20:50, 15 במאי 2008

נוספו 3,256 בתים , 15 במאי 2008

←‏הכנה למלאכת המשכן, מחצית השקל

חזותיקוד ויקי

משתמש אלמוני

89.1.67.84

@@ שורה 230: / שורה 230: @@
 [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm48.htm#1 השיחה במילואה]
+== על ידי לימוד הכולל את כל התורה כולה ==
+דובר כמה פעמים אודות ההשתדלות לאחד את כל בני ישראל - ובפרט שע"י זה מקרבים את
+הגאולה (ומכיון שסיבת הגלות היא היפך הענין דאהבת ישראל).
+ומהדרכים לזה - כאשר כל בני ישראל מתאחדים ע"י לימוד ענין אחד בתורה, דמכיון שבלימוד
+התורה נעשה "יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו כו'" בין שכלו של האדם והתורה, נמצא, שכאשר
+כמה וכמה מישראל לומדים ענין אחד בתורה, אזי נוסף על היחוד של כל אחד ואחד עם התורה,
+מתאחדים כולם זה בזה ב"יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו", אחדות אמיתית ונצחית - שהרי
+"התורה היא נצחית".
+וכל זה - מלבד פשוטו של דבר, שכאשר כמה וכמה מישראל לומדים ענין אחד, מדברים
+ומפלפלים זה עם זה בלימוד התורה, ואף ש"אין דיעותיהם שוות", הרי סוף סוף נעשה רגש של
+אהבה וקירוב ביניהם, כמארז"ל בפירוש הפסוק "את והב בסופה", "שנעשים אוהבים זה את
+זה".
+וכיון שכל עניני בני ישראל ושלימותם שייכים ותלויים בתורה ושלימותה (ישראל מתקשראן
+באורייתא) - יש להתאחד ע"י לימוד הכולל את התורה כולה.
+ובענין זה יש מעלה מיוחדת בספר "משנה תורה" ("יד החזקה") להרמב"ם - ספר של "הלכות
+ההלכות", ה"מקבץ לתורה שבעל פה כולה", וכל זה - "בלשון ברורה ודרך קצרה" ("לשון צח
+וקצר כלשון המשנה"), כידוע גודל הדיוק בלשונו של הרמב"ם בספרו "יד החזקה" - וכתבו
+בלשון הקודש (דלא כשאר חיבוריו) - עד לדיוק באופן חלוקת ההלכות כו'".
+ומעלה מיוחדת בספרו של הרמב"ם, מכיון שבו נתבארו הלכות התורה כולה, מה שאין-כן
+בספרי שאר הפוסקים, כמו הרי"ף וכיו"ב. ונמצא, שע"י לימוד "משנה תורה" להרמב"ם
+מקיימים את המצוה דלימוד וידיעת הלכות התורה כולה בשלימותה.
+ומפני טעמים הנ"ל (ועוד טעמים) - באתי בהצעה: נוסף על השיעורים הקבועים בלימוד הש"ס
+(בבלי וירושלמי), לימוד הלכות הצריכות למעשה, וכל שאר השיעורים בתורה כל חד וחד לפום
+שיעורא דילי'ה - כדאי ונכון שכל אחד ואחד יקבל על עצמו (בלי-נדר, כמובן) ללמוד שיעור
+קבוע בספר "משנה תורה" להרמב"ם, היינו שיחלק את ספר הרמב"ם לשיעורים קבועים בכל יום וים, כך שמידי יום ביומו ילמדו כולם שיעור אחד, עד לסיום כל ספר הרמב"ם - כולם ביום אחד.
+(לקוטי שיחות חלק לב, ע' 271-3. עיין שם)
 ==נוגע לעבודה שבלב==