מנחם נחום מצ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף

ה[[אדמו"ר]] רבי '''מנחם נחום מ[[צ'רנוביל]]''' (נכתב ב[[אידיש]] '''טשערנאביל''') נולד בשנת [[ת"צ]] לאביו הרב ר' צבי, בנו של ר' נחום גאון, המכונה רבי [[אדם בעל שם]]. בילדותו נתגדל אצל דודו ר' נחום העיור.

רבי נחום נולד בעיר [[גורינסק]], במדינת [[וואהלין]] שמערב [[אוקראינה]], בשנת [[ת"צ]], לאביו הרב צבי, בנו של רבי נחום גאון, הידוע כרבי [[אדם בעל שם]].

בהיותו אברך נמשך ל[[שיטת החסידות]] של ה[[בעל שם טוב]], ולאחר פטירתו קיבל את מרותו של ממשיך דרכו רבי [[דוב בער ממזריטש]]. לאחרי שר' מנחם נחום כבר היה רב לתלמידים באחת העיירות, שמע על ה[[בעל שם טוב]] והחליט להגיע אליו ל[[שבת]]. לפני שהגיע, אמר הבעש"ט לרעייתו, הרבנית [[רחל לאה (אשת הבעל שם טוב)|רחל לאה]], שתיזהר מהאורח כיון שהוא גנב. כאשר הגיע האורח תמהה הרבנית "הזהו גנב?", ענה לה הבעש"ט "גנב גדול הוא, במעשיו הטובים גונב את [[העולם הבא]] כולו". בביקור זה התרשם מאד מהבעש"ט ונהפך לחסיד מובהק שלו.

לאחר פטירת [[הבעל שם טוב]], הגיע ר' נחום ל[[המגיד ממזריטש]]. המגיד שמח על כך שר' נחום הגיע אליו, ומינהו להסתובב בין העיירות ולהפיץ [[חסידות]], ולכן עוד בחיי רבו החל רבי נחום ליסוע לעיירות ב[[ואהלין]] לעורר את העם בדרשות מוסר וחסידות. לאחר פטירת רבו המגיד ממזריטש, הוא החל לנהוג באדמורו"ת בעיר [[פראהאביטש]], ואחריה ב[[צ'רנוביל]]. רבים מה[[צדיקים]] בזמנו הסתופפו בצילו{{הערה|נכדו רבי [[יעקב ישראל טווערסקי]] מ[[טשערקאס]] כותב שאצל סבו רבי נחום היה שולחן כבוד בצדיקים עטויי בגדי לבן.}}

נפטר ב[[י"א חשוון]] [[ה'תקנ"ח]], ונטמן בעיר טשרנוביל.

== עם אדמו"ר הזקן ==

על גדולתו של ר' נחום מסופר הסיפור עם [[אדמו"ר הזקן]] שישב פעם עם החברייא קדישא ב[[מזריטש]] והם שוחחו ביניהם. לפתע החל אדמו"ר הזקן לרעוד, עד שהכסא שישב עליו אף הוא רעד. כאשר שאלוהו חבריו לסיבת הרעדה הצביע על ר' נחום. אמרו לו חבריו: והלא ר' נחום רחוק מכאן? אמר להם: בכוח ר' נחום להטיל [[אימה]] גם ממרחק.<ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35561&st=&pgnum=136 קובץ 'תפארת אבות', הוצאת מכון אהבת ישראל שע"י חסידות ויז'ניץ] - בני ברק, [[תשנ"ג]]</ref>

[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, ל[[מנחם נחום מצ'רנוביל|ר' נחום]], ולר' [[לייב הכהן]].<REF>מסיפורי המשפיע ר"ש גרונם – 'רמ"ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.</REF>.

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב<REF>ספר [[היום יום]]</REF>: אבי [[אדמו"ר הרש"ב]] כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' נחום מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מעניית "אמן יהא-שמיה-רבא".

נפטר בי"א [[מר חשוון]] [[תקנ"ח]].  

[[אדמו"ר הזקן]] ציווה לקרא לנכדו, בן בנו [[אדמו"ר האמצעי]] [[מנחם נחום]] ע"ש חברו.

== השידוך עם [[האדמו"ר האמצעי]] ==

החסיד ר' [[יצחק הורביץ]] סיפר כי [[המגיד ממזריטש]] אמר פעם לתלמידיו כי [[מלך המשיח]] יהיה, או מצאצאי זקן תלמידיו (רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]), או מצאצאיו צעיר תלמידיו ([[אדמו"ר הזקן]]). בעקבות כך, השתדכו רבי מנחם נחום, כאשר נכדו רבי [[יעקב ישראל מטשרקאס]] בן בנו רבי מרדכי, נשא לאשה את בתו של [[האדמו"ר האמצעי]] בנו של ה[[אדמו"ר הזקן]].

מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק (בן הצמח צדק). 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]].  

בצורה נוספת: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. בתם הרבנית שרה (השניה) אשר נישאה עם הרה"ק רבי אהרן משאקלאווו. 3. בתם הרבנית רבקה, אשת [[אדמו"ר המהר"ש]].<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו]</REF>

הוא נפטר בי"א [[מרחשוון]] תקנ"ח.

== ספריו ==

*[http://chabadlibrarybooks.com/24843 ישמח לב על אגדות הש"ס]

*מכתב מאדמו"ר הזקן לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל בענין מעות א"י - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=31632&st=%u05DE%u05E0%u05D7%u05DD%20%u05E0%u05D7%u05D5%u05DD אגרות קודש אדמו"ר הזקן עמ' סו (עמ' 83)]

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=1e7e22be-1c39-4940-a72f-84789386f6c2&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=172 סיפור מרבי מנחם נחום, אגרות הריי"ץ עמ' קלה (172)]

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=1e7e22be-1c39-4940-a72f-84789386f6c2&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=503 סיפור מאדמו"ר הזקן עם רבי מנחם נחום, אגרות הריי"ץ חלק ד' עמ' תס"ו (503)]

*מכתב לרבי יוחנן מטולנא אודות הדפסת הסה"ק מאור עינים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=f835c4b7-5e8f-4e48-ab63-8babe4b7cd99&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות הריי"צ חלק י"ג עמ' תלג]