אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
([http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/4/1 ספר תניא קדישא פרק לב]) | ([http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/4/1 ספר תניא קדישא פרק לב]) | ||
==כל ישראל - קומה אחת שלימה, מבלי אשר ימצא ראש וסוף== | ==כל ישראל - קומה אחת שלימה, מבלי אשר ימצא ראש וסוף== | ||
| שורה 54: | שורה 20: | ||
([http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/32 ליקוטי תורה פרשת נצבים בתחילתו]) | ([http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/32 ליקוטי תורה פרשת נצבים בתחילתו]) | ||
== | ==כמה האופנים באחדות ישראל== | ||
כשם שה"אחדות" שבאברי הגוף יש בה כמה אופנים כ"ה גם באחדות דישראל: | כשם שה"אחדות" שבאברי הגוף יש בה כמה אופנים כ"ה גם באחדות דישראל: | ||
| שורה 103: | שורה 69: | ||
([http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/17/33b ליקוטי תורה בהעלותך לג, ב-ג]) | ([http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/17/33b ליקוטי תורה בהעלותך לג, ב-ג]) | ||
== הכנה למתן תורה, למלאכת המשכן == | |||
כשם שההכנה למ"ת בפעם הראשונה היתה עי"ז ש"ויחן שם ישראל"5, "ויחן" לשון יחיד, "כאיש אחד בלב אחד"6, כדאיתא במדרש7 "אמר הקב"ה הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חני' אחת, הרי השעה שאתן להם את תורתי" — הרי מובן, שגם ההכנה ל"זמן מתן תורתנו" בכל שנה ושנה היא ע"י ההוספה באהבת ישראל ואחדות ישראל, "כאיש אחד בלב אחד". | |||
ויש להוסיף בזה — ע"ד הרמז8 — שהענין ד"שבע שבתות תמימות תהיינה"9 מורה על השלימות ("תמימות") דכל ז' הסוגים שבנשמות ישראל, כידוע10 ש"כללות נש"י נקרא מנורה ויש בה ז' נרות שהם ז' מדרגות בעבודת ה'", ז' מדות, שכל א' כלולה מז' ("שבע שבתות"), כלומר, שמציאותו של כל א' מישראל נוגעת לשלימות המציאות דכללות עם ישראל (כשם שכל יום מימי הספירה נוגע לשלימות ספה"ע11), ובצירוף כולם יחד — אהבת ישראל ואחדות ישראל — אזי נעשה הענין ד"שבע שבתות תמימות תהיינה", שלימות מציאותם של כל וכלל ישראל — "תמימות", ובכל תוקף המציאות — "תהיינה", "בהווייתה תהא"12, אשר, זוהי ההכנה המתאימה לקבלת התורה. | |||
ובהערות שם: | |||
5) יתרו יט, ב. | |||
6) פרש"י עה"פ. וראה מכילתא שם. | |||
7) ויק"ר פ"ט, ט. דא"ז פ' השלום. וראה גם תנחומא באבער יתרו ט. | |||
8) להעיר אשר בקשת רבש"ע כו' שלאחרי כל ספירה היא בבירור וזיכוך המדות בפרטיות, מתחיל מחסד שבחסד. וראה לקמן בפנים. — ועיין פע"ח שער ספה"ע. סידור האריז"ל. ועוד. | |||
9) אמור כג, טו. | |||
10) לקו"ת ר"פ בהעלותך. ועוד. | |||
11) ראה שו"ע אדה"ז שם סתפ"ט סכ"ג. וראה לקו"ש ח"א ע' 270 ואילך. ועוד. | |||
12) סוכה מ, ב. קידושין נח, א. פרש"י עה"ת בהר כה, יב. ועוד. | |||
([http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/32/15/17 ליקוטי שיחות חלק לב ע' 261]) | |||
כשם שבהקדמה למ"ת הוצרכה להיות אחדותם של ישראל כמו שכתוב "ויחן שם ישראל", "ויחן" לשון יחיד, "כאיש אחד בלב אחד", לא רק לא רק "כאיש אחד", בכ"ף הדמיון, אלא גם לב אחד ממש - הוצרכה להיות אחדותם של ישראל כהקדמה למלאכת המשכן, כמ"ש "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל"23, שכל ישראל נעשו מציאות אחת של קהל ("'''ויקהל'''"), ולא רק "ויקהל" סתם (שבקהל מודגש וניכר שנעשה מריבוי אנשים), אלא "ויקהל '''משה'''" - שמצד בחינת וניצוץ משה שישנו בכל אחד ואחד מישראל24 הרי זה "איש אחד" (משה) ממש. | |||
הערות: 23) להעיר גם מזוהר פרשתנו (קצה, א) רבי אבא פתח הקהל את העם האנשים והנשים והטף, מה להלן כללא דכלהו ישראל, אוף הכא כללא דכלהו ישראל, ומאן אינון שתין רבוא. 24) ופועל פעולתו בעבודה בפועל - "ליראה את ה'" באופן שהיראה היא "מילתא זוטרתי", כמו אצל משה (ברכות לג, ב. ושם נסמן. וראה תניא ראש פרק מ"ב) | |||
(ש"פ ויקהל, פ' שקלים ה' תשמ"ט. ספר השיחות ה'תשמ"ט ע' 294) | |||
==נוגע לעבודה שבלב== | |||
ועוד זאת אדרוש ממעלתכם שלא להשליך דברי אחריכם אשר ערכתי שיח להיות כל איש ישר והולך בתומו כאשר עשה האלקים את האדם ישר ולא לבקש חשבונות רבים מעלילות מצעדי גבר ומחשבות אדם ותחבולותיו. כי זו מלאכת שמים היא ולא מלאכת בשר ודם. ולהאמין באמונה שלימה במצות חז"ל והוי שפל רוח בפני כל אדם בכלל כי יציבא מלתא ותקין פתגמא שכל אחד מתוקן מחבירו. וכתיב כל איש ישראל כאיש אחד חברים. כמו שאיש אחד מחובר מאברים רבים ובהפרדם נוגע בלב כי ממנו תוצאות חיים. אם כן אנחנו היות כולנו כאיש אחד ממש תיכון העבודה בלב ומכלל הן כו'. ועל כן נאמר ולעבדו שכם אחד דוקא. ועל כן אהוביי ידידיי נא ונא לטרוח בכל לב ונפש לתקוע אהבת רעהו בלבו. ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם כתיב ולא תעלה על לב לעולם ואם תעלה יהדפנה מלבו כהנדוף עשן וכמו מחשבת עבודה זרה ממש. כי גדולה לשון הרע כנגד עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים ואם בדבור כך כו' וכבר נודע לכל חכם לב יתרון הכשר המחשבה על הדבור הן לטוב והן למוטב. וה' הטוב המברך את עמו בשלום ישים עליכם שלום וחיים עד העולם כנפש אוהב נפשם מלב ונפש. | |||
([http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/tanya/4/22 תניא, אגרת הקודש סוף סימן כב]). | |||
==כוח האחדות, על ידי ביטול היש== | |||
והנה התורה נק' תורת הוי"ה כי בתורה כתיב וכל נתיבותיה שלום וכמ"ש או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי וגו' שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה שיהי' בחי' ההתכללות ויחוד הספירות וההיכלות ועי"ז יומשך גילוי אור א"ס ב"ה. והתכללות זו הוא ע"י הבטול. וזהו יסוד כל התורה להיות בטול היש לאין וכל השלשה דברים שעליהם העולם עומד היינו תורה ועבודה וגמ"ח כולם ענינם בטול היש לאין וע"י הבטול נעשה ההתכללות משא"כ בבחי' יש כו'. והנה דור הפלגה אמרו ונעשה לנו שם פן נפוץ כו' פי' שרצו ג"כ שיקבלו השפע מבחי' שם הוי"ה שהוא המשכה עליונה. וזהו ונעשה לנו שם פן נפוץ פי' שלא רצו שיומשך להם ההשפעה מבחי' שלמטה במדרגה שמשם יניקת החיצונים שיניקתם מאחוריים דשם אלקים ונק' לכך אלקים אחרים כו' כי זהו כל עיקר מעלת עולם התקון שהוא בחי' ההתכללות ולכן נאמר גבי יעקב שבעים נפש לשון יחיד משא"כ בעולם התהו מחמת שלא היה התכללות נמשך שבה"כ. ואמנם הם ידעו אשר לקבל מעולם התקון הוא ע"י בטול היש כנ"ל בענין התקון ע"י שם מ"ה והם לא רצו בזה וכמ"ש בלק"ת להרח"ו ז"ל שרצו לילך בשרירות לבם ושאעפ"כ יומשך להם השפעת טובה כו' ע"כ נתחכמו לעשות המגדל והעיר. והוא שנתייעצו שע"י האחדות שיהיה ביניהם להיות חבור עצבים ע"כ עי"ז ימשיכו להם טובה והשפעה גשמית עכ"פ אף אם לא יהיה להם הבטול ועבודת השי"ת. והיינו כי ידעו בכח שמוש השמות עליונים שבבחי' התכללות מאיר אור עליון ביותר וכמש"ל בענין עקודים בכלי א' שהוא בחי' ומדרגה גבוה מאד שהוא למעלה מעולם התהו ומעולם התקון. וע"כ אמרו ונעשה לנו שם שימשיכו ג"כ משם הוי"ה דהיינו ממקום הכולל לכל ההשתלשלות בשוה שהוא אור כללי כנ"ל ולא יצטרכו להיות נכנעים תח"י הקדושה דעולם התקון דאצי' שמשם א"א להם לקבל רק מבחי' חיצוניות כו'. והיינו ע"י האחדות וההתכללות שיהיה ביניהם ולכן עשו העיר ומגדל דהיינו שהיה סימן להם שלא יתפרדו איש מעל אחיו כי רועי צאן היו זה הולך אנה וזה אנה ע"כ עשו עיר ומגדל גבוה כדי שיתקבצו כולם שם ולא יפרדו איש מעל אחיו וכמ"ש הראב"ע. וגם ע"פ רוחניות ג"כ ענין העיר והמגדל היה לתועלת החבור והיחוד (ע' בזוהר פ' נח דף ע"ד ע"ה). וזהו מה שאמר הקב"ה הן עם אחד ושפה אחת לכולם כו' ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. פי' כי לפי שבאמת ע"י ההתכללות והחבור נמשך ממקום עליון ביותר וכמ"ש חבור עצבים וגו' וא"כ לא יבצר מהם כו' וא"כ הרי ח"ו ימשיכו המים היוצאים מבית ה' לבית הכסא כו' אשת הזמה כו' כיון שהם היו הולכים בשרירות לבם כו' ולא רצו לקבל הבטול והעול (וזהו כעין מ"ש פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם ואין זה ראוי כיון שכבר נפגם ע"י עץ הדעת א"כ ימשיך תוקף זה דעץ החיים בסטרא אוחרא ויגביר הרע וכמ"ש במ"א וכך הוא כאן). ועל כן הבה ונבלה שפתם כו' פיזור לרשעים הנאה להם והנאה לעולם. וכנוס לצדיקים שיש בהם הבטול להש"י הנאה להם והנאה לעולם כי ע"י ההתכללות נמשך ממקום עליון כנ"ל ולכן השלום הוא הכלי המחזיק ברכה. | |||
([http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/2/11a תורה אור סוף פרשת נח]) | |||
==עיקר העבודה בעקבתא דמשיחא== | ==עיקר העבודה בעקבתא דמשיחא== | ||
עיקר העבודה כאשר נמצאים בזמן הגלות, בעקבתא דעקבתא דמשיחא, הוא לחזק ולפעול ביותר בהענין דכל ישראל ערבין זב"ז, מעורבין זב"ז, לחזק ולפעול באהבת ישראל ובאחדות ישראל, | עיקר העבודה כאשר נמצאים בזמן הגלות, בעקבתא דעקבתא דמשיחא, הוא לחזק ולפעול ביותר בהענין דכל ישראל ערבין זב"ז, מעורבין זב"ז, לחזק ולפעול באהבת ישראל ובאחדות ישראל, | ||