39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – "—" ב־"-"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "—" ב־"-") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==סליחות ושחרית== | ==סליחות ושחרית== | ||
עד פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] ע"ה בשנת [[תשמ"ח]], היתה תפילת שחרית של ערב ראש־השנה אחת מתפילות השחרית הבודדות | עד פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] ע"ה בשנת [[תשמ"ח]], היתה תפילת שחרית של ערב ראש־השנה אחת מתפילות השחרית הבודדות - בימות החול - שבהן נהג הרבי להתפלל עם הציבור. | ||
==יום הולדת [[הצמח צדק]]== | ==יום הולדת [[הצמח צדק]]== | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==השתטחות == | ==השתטחות == | ||
נוהגים | נוהגים - הנמצאים בקירוב מקום - להשתטח על ציון כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע<ref>ס׳ המנהגים.</ref>. | ||
הרבי היה בא ל[[אוהל]] מוהריי"צ אחר חצות היום, והיה שוהה שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]]. | הרבי היה בא ל[[אוהל]] מוהריי"צ אחר חצות היום, והיה שוהה שם שעות רבות עד עת ה[[מנחה]]. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
==פדיון נפש בערב ראש השנה== | ==פדיון נפש בערב ראש השנה== | ||
בערב ראש-השנה מוסר כל אחד [[פדיון נפש]] עבורו ועבור בני־ביתו | בערב ראש-השנה מוסר כל אחד [[פדיון נפש]] עבורו ועבור בני־ביתו - ליד כ"ק ה[[אדמו"ר]] המברך את כל אחד ואחד בכתיבה וחתימה טובה. אלו שהם בריחוק מקום - משתדלים לשלוח את ה'פ"נ' באופן שיתקבל לכ"ק האדמו"ר קודם ראש-השנה<ref>ס' המנהגים</ref>. | ||
====אצל כ"ק אדמו"ר הרש"ב==== | ====אצל כ"ק אדמו"ר הרש"ב==== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
בערב ראש־השנה היה הרבי הרש"ב מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים ליחידות. בתוך הפ"נ היו כורכים מעות־פ"נ, אף הבחורים<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.</ref>... היו עומדים בחדר החיצון, ומזמן לזמן היה אדמו"ר הרש"ב זי"ע יוצא מהדלת האדומה ונוטל את הפדיונות. בנו, אדמו"ר מוהריי"צ, יצא מחדר־האוכל, נעמד והביט. וכך עמד זמן רב. סביב השולחן שליד החלונות עמדו כמה בחורים מבוגרים מהתמימים. אחר־כך ניגש אדמו"ר הריי"צ זי"ע לדלת, ואביו אדמו"ר הרש"ב זי"ע נכנס עמו פנימה... | בערב ראש־השנה היה הרבי הרש"ב מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים ליחידות. בתוך הפ"נ היו כורכים מעות־פ"נ, אף הבחורים<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.</ref>... היו עומדים בחדר החיצון, ומזמן לזמן היה אדמו"ר הרש"ב זי"ע יוצא מהדלת האדומה ונוטל את הפדיונות. בנו, אדמו"ר מוהריי"צ, יצא מחדר־האוכל, נעמד והביט. וכך עמד זמן רב. סביב השולחן שליד החלונות עמדו כמה בחורים מבוגרים מהתמימים. אחר־כך ניגש אדמו"ר הריי"צ זי"ע לדלת, ואביו אדמו"ר הרש"ב זי"ע נכנס עמו פנימה... | ||
בי"ט כסלו [[תרפ"ה]]] (או [[תרפ"ו]]), דיבר [[אדמו"ר הריי"צ]] על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר לפנחס בנימינ'ס [אלטהויז]..: ממך, כשהיית ילד קטן, נטל אבי את הפדיון כפי שנהג לגבי המקורבים | בי"ט כסלו [[תרפ"ה]]] (או [[תרפ"ו]]), דיבר [[אדמו"ר הריי"צ]] על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר לפנחס בנימינ'ס [אלטהויז]..: ממך, כשהיית ילד קטן, נטל אבי את הפדיון כפי שנהג לגבי המקורבים - בין אצבעותיו! והראה בידו בין אלו אצבעות...<ref>[[לשמע אזן]], עמ' 140.</ref> | ||
====אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ==== | ====אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ==== | ||
בימי ראש־השנה [[תרצ"ז]] היתה ההנהגה והסדר כבשנים קדמוניות בלי שינויים כלל, רק בזה שבכל פעם היה הסדר אשר [מוהריי"צ] היה יוצא בערב ר"ה בעת קבלת הפ"נ והיה עומד על פתח חדרו והיה מקבל הפ"נ, וכעת לא היה ביכולתו, רק ישב על מקומו ונכנסו אליו באותו הסדר הרגיל, היינו כי דרכו היה לצאת לא פחות משלוש פעמים, ושנה זו היה בדיוק, כי נכנסו בשלוש כתות לא פחות<ref>ממכתב הרה"ח ר"י פייגין הי"ד. אגרות־קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 7</ref>. | בימי ראש־השנה [[תרצ"ז]] היתה ההנהגה והסדר כבשנים קדמוניות בלי שינויים כלל, רק בזה שבכל פעם היה הסדר אשר [מוהריי"צ] היה יוצא בערב ר"ה בעת קבלת הפ"נ והיה עומד על פתח חדרו והיה מקבל הפ"נ, וכעת לא היה ביכולתו, רק ישב על מקומו ונכנסו אליו באותו הסדר הרגיל, היינו כי דרכו היה לצאת לא פחות משלוש פעמים, ושנה זו היה בדיוק, כי נכנסו בשלוש כתות לא פחות<ref>ממכתב הרה"ח ר"י פייגין הי"ד. אגרות־קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 7</ref>. | ||
בערב ראש־השנה [דשנת תש"ה] נכנסו לחדרו של כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] שליט"א כל הרבנים, אנ"ש והתמימים שעל אתר, וכן אורחים רבים מערי־השדה שבאו אל הרבי ליום־טוב, כדי למסור את ה'פדיון־נפש' | בערב ראש־השנה [דשנת תש"ה] נכנסו לחדרו של כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] שליט"א כל הרבנים, אנ"ש והתמימים שעל אתר, וכן אורחים רבים מערי־השדה שבאו אל הרבי ליום־טוב, כדי למסור את ה'פדיון־נפש' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמו ושם אמו ושמות כל בני משפחתו ושם אמם - לרבי שליט"א<ref>קובץ־ליובאוויטש, 5, עמ' 70</ref>. | ||
====אצל כ"ק אדמו"ר מה"מ==== | ====אצל כ"ק אדמו"ר מה"מ==== | ||
בערב ראש־השנה דשנת [[תש"ז]], בעת שמסרו לו [למוהריי"צ] הר"ש לוויטין שי' והר"א סימפסון שי' את הפדיונות של אנ"ש, נתן ברכתו הק': השי"ת ימלא כל הברכות וואס מען בענטשט אידען בגשמיות וברוחניות<ref>שיחות תש"ז | בערב ראש־השנה דשנת [[תש"ז]], בעת שמסרו לו [למוהריי"צ] הר"ש לוויטין שי' והר"א סימפסון שי' את הפדיונות של אנ"ש, נתן ברכתו הק': השי"ת ימלא כל הברכות וואס מען בענטשט אידען בגשמיות וברוחניות<ref>שיחות תש"ז - כת"י</ref>. | ||
אחר התפילה והתרת־נדרים [בערב ר"ה־דשנת ה'תשט"ז], נערך כל ה'עולם' בשורה ליד דלתו של הרבי, כדי למסור את ה'פ"נ' | אחר התפילה והתרת־נדרים [בערב ר"ה־דשנת ה'תשט"ז], נערך כל ה'עולם' בשורה ליד דלתו של הרבי, כדי למסור את ה'פ"נ' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמות בני משפחתם ושם אמם - לפני ראש־השנה, כפי הסדר הנהוג בליובאוויטש. והרביבירך את כל אחד ואחד, בברכת "שנה טובה ומתוקה"<ref>קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 56</ref>. | ||
[בערב ר"ה דשנת תשכ"ג]: הרביעומד בפתח חדרו, ומקבל בחיבה את פתקו של כל אחד, ובברכה "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה"<ref>בטאון־חב"ד, 20, עמ' 16</ref>. | [בערב ר"ה דשנת תשכ"ג]: הרביעומד בפתח חדרו, ומקבל בחיבה את פתקו של כל אחד, ובברכה "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה"<ref>בטאון־חב"ד, 20, עמ' 16</ref>. | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
בס' השיחות תש"ה<ref>עמ' 2</ref>: בעת שמסרו אנ"ש לכ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] את ה'פ"נ' עבורו ביחוד, אחרי שקרא את ה'פ"נ' והשמות החתומים שעליו, אמר...; אחר־כך מסרו אנ"ש את ה'פ"נ הכללי' עבור אחינו בנ"י ואנ"ש שמעבר לים. תיכף ומיד כשהתחיל כ"ק אדמו"ר לקרוא את ה'פ"נ' הזה זלגו עיניו דמעות שליש באנחה חרישית, ולאחר קראו אותו ואת שמות החתומים עליו התחיל לספר... | בס' השיחות תש"ה<ref>עמ' 2</ref>: בעת שמסרו אנ"ש לכ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] את ה'פ"נ' עבורו ביחוד, אחרי שקרא את ה'פ"נ' והשמות החתומים שעליו, אמר...; אחר־כך מסרו אנ"ש את ה'פ"נ הכללי' עבור אחינו בנ"י ואנ"ש שמעבר לים. תיכף ומיד כשהתחיל כ"ק אדמו"ר לקרוא את ה'פ"נ' הזה זלגו עיניו דמעות שליש באנחה חרישית, ולאחר קראו אותו ואת שמות החתומים עליו התחיל לספר... | ||
בערב ראש־השנה דשנת תש"ז, בעת שמסרו לו [לאדרמו"ר מוהריי"צ] את הפדיון הפרטי הידוע, בירך: השי"ת ימלא משאלותיכם בגו"ר<ref>שיחות תש"ז | בערב ראש־השנה דשנת תש"ז, בעת שמסרו לו [לאדרמו"ר מוהריי"צ] את הפדיון הפרטי הידוע, בירך: השי"ת ימלא משאלותיכם בגו"ר<ref>שיחות תש"ז - כת"י</ref> | ||
[בערב ר"ה דשנת תש"י], בעת שנתנו לכ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] את הפדיון על־דבר כלל ישראל, והפדיון השייך לכ"ק אדמו"ר בעצמו, אמר [בפתיחת דבריו]: "היום הוא הזמן שהפרט צריך להיכלל בכלל". ומעיר הרבי : "זו הפעם היחידה שענה כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כנ"ל אודות הפדיון שלו"<ref>ס' המאמרים תשי''א | [בערב ר"ה דשנת תש"י], בעת שנתנו לכ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] את הפדיון על־דבר כלל ישראל, והפדיון השייך לכ"ק אדמו"ר בעצמו, אמר [בפתיחת דבריו]: "היום הוא הזמן שהפרט צריך להיכלל בכלל". ומעיר הרבי : "זו הפעם היחידה שענה כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כנ"ל אודות הפדיון שלו"<ref>ס' המאמרים תשי''א - מלוקט - עמ' 17</ref>. | ||
====אצל כ"ק אדמו"ר מה"מ==== | ====אצל כ"ק אדמו"ר מה"מ==== | ||
אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר"ה דשנת תשט"ז], נכנסה אל הרביקבוצה מזקני הרבנים ואנ"ש, ומסרו את ה'פדיון כללי' | אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר"ה דשנת תשט"ז], נכנסה אל הרביקבוצה מזקני הרבנים ואנ"ש, ומסרו את ה'פדיון כללי' - כפי המנהג הידוע - והרביאמר... <ref>קובץ־ליובאוויטש, 13, עמ' 57</ref> | ||
אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר"ה דשנת תשי"ז] לידי כ"ק אדמו"ר שליט"א, נכנסה להיכל קדשו קבוצה מזקני הרבנים ואנ"ש, ומסרו את ה'פ"נ הכללי' כפי המנהג הידוע בליובאוויטש, זו פיתקת בקשה להתעוררות רחמים על כללות בית חיינו, ועל הרבי בפרט, שהשי"ת יתן לו הצלחה מופלגה לבצע את הכוונה העליונה בהרבצת התורה והפצת מעיינות תורת החסידות, מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות, ושהרבייוליכנו בתוך כלל בני ישראל לקבל את פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. בשעת נתינת ה'פ"נ כללי' אמר הרבי שליט"א...<ref>קובץ־ליובאוויטש, 15, עמ' 2</ref> | אחר מסירת הפדיונות הפרטיים [בערב ר"ה דשנת תשי"ז] לידי כ"ק אדמו"ר שליט"א, נכנסה להיכל קדשו קבוצה מזקני הרבנים ואנ"ש, ומסרו את ה'פ"נ הכללי' כפי המנהג הידוע בליובאוויטש, זו פיתקת בקשה להתעוררות רחמים על כללות בית חיינו, ועל הרבי בפרט, שהשי"ת יתן לו הצלחה מופלגה לבצע את הכוונה העליונה בהרבצת התורה והפצת מעיינות תורת החסידות, מתוך הרחבה בגשמיות וברוחניות, ושהרבייוליכנו בתוך כלל בני ישראל לקבל את פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. בשעת נתינת ה'פ"נ כללי' אמר הרבי שליט"א...<ref>קובץ־ליובאוויטש, 15, עמ' 2</ref> | ||
| שורה 93: | שורה 93: | ||
==עיון בפירוש המלות דראש השנה== | ==עיון בפירוש המלות דראש השנה== | ||
הוראת נשיאינו הק', אשר היורד לפני התיבה | הוראת נשיאינו הק', אשר היורד לפני התיבה - ובפרט בימים הנוראים - יעבור תחילה על התפילות, ובפרט הפיוטים, לדעת לכל הפחות את פירוש המלות. ואף אם עשה כזה לפני שנה, הנה יעשה ככה גם בכל שנה קודם שיורד לפני התיבה בתור ש"ץ<ref>אגרות־קודש כ"ק אדמו"ר מה"מ יא, עמ' טז</ref>. | ||
הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] להעובר לפני התיבה בראש־השנה ויוהכ"פ, לעבור על פירוש המלות לכל הפחות כפשוטו | הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] להעובר לפני התיבה בראש־השנה ויוהכ"פ, לעבור על פירוש המלות לכל הפחות כפשוטו - הן של התפילה והן של הפיוטים - בימים שלפניהם<ref>שם, ז. עמ' שסג</ref>. | ||
ובטח נוהג הוא בזה כמו שנהגו מאז, שהש"ץ ילמד פירוש המלות של כל הפיוטים (נוסף על פירוש המלות של התפלה). ולאו מלתא זוטרתא היא, ובפרט בפיוטים המיוסדים על מאמרי רז"ל אשר במדרשים וכו'<ref>שם, ד, עמ' תעז</ref>. | ובטח נוהג הוא בזה כמו שנהגו מאז, שהש"ץ ילמד פירוש המלות של כל הפיוטים (נוסף על פירוש המלות של התפלה). ולאו מלתא זוטרתא היא, ובפרט בפיוטים המיוסדים על מאמרי רז"ל אשר במדרשים וכו'<ref>שם, ד, עמ' תעז</ref>. | ||
| שורה 104: | שורה 104: | ||
==אמירת תהלים קודם ערבית דראש השנה== | ==אמירת תהלים קודם ערבית דראש השנה== | ||
קודם תפילת מעריב | קודם תפילת מעריב - אמירת תהלים<ref>ס' המנהגים</ref>. | ||
===אצל כ"ק אדמו"ר מה"מ=== | ===אצל כ"ק אדמו"ר מה"מ=== | ||
| שורה 118: | שורה 118: | ||
בנוסח ברכת הדלקת נרות דר"ה.. "של יום הזכרון", הנה זה היה קשה לי.. כיון שזה בנוסח ברכה חדש בהדלקת הנרות. ושאלתי את פי כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ].. ואמר לי אשר פלפל בזה כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע עם הרה"ג הר"י רפלוביץ מקרמנצוג.. והשיב כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] שצריכים לומר "יום הזכרון". וכן הוא מנהג בית רבנו, ומעשה רב. ואולי הטעם, דמדמינן לקידוש ולהפטרה וכו'. וכן הוא מנהג בית רבנוו, ומעשה רב<ref>אגרות־קודש כ"ק אדמו"ר מה"מ ו, עמ' קכה</ref>. | בנוסח ברכת הדלקת נרות דר"ה.. "של יום הזכרון", הנה זה היה קשה לי.. כיון שזה בנוסח ברכה חדש בהדלקת הנרות. ושאלתי את פי כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ].. ואמר לי אשר פלפל בזה כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע עם הרה"ג הר"י רפלוביץ מקרמנצוג.. והשיב כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] שצריכים לומר "יום הזכרון". וכן הוא מנהג בית רבנו, ומעשה רב. ואולי הטעם, דמדמינן לקידוש ולהפטרה וכו'. וכן הוא מנהג בית רבנוו, ומעשה רב<ref>אגרות־קודש כ"ק אדמו"ר מה"מ ו, עמ' קכה</ref>. | ||
שקו"ט בזה | שקו"ט בזה - עפ"י סיפורו של כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] - הרב רפאלאוויטש מקרעמעגטשוג עם כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע. וכ"ק אדמו"ר נ"ע אמר לו שזהו מעשה רב דבית רבי<ref>שם ח"ג, עמ' קמ</ref>. | ||
המברך "שהחיינו" בהדלקת הנרות, אין לו לברך ברכה זו בקידוש<ref>ס' המנהגים</ref>. | המברך "שהחיינו" בהדלקת הנרות, אין לו לברך ברכה זו בקידוש<ref>ס' המנהגים</ref>. | ||
| שורה 127: | שורה 127: | ||
הרבי התפלל תפילת מנחה דערב ראש־השנה [[תשי"א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי תפילת מנחה התחיל הרבי לומר תהלים (בס׳ תהלים עם פירוש ה"מצודות") בדביקות עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים<ref>[[ימי בראשית]], עמ׳ 248.</ref>. | הרבי התפלל תפילת מנחה דערב ראש־השנה [[תשי"א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי תפילת מנחה התחיל הרבי לומר תהלים (בס׳ תהלים עם פירוש ה"מצודות") בדביקות עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים<ref>[[ימי בראשית]], עמ׳ 248.</ref>. | ||
בערב ראש השנה קודם תפילת מנחה | בערב ראש השנה קודם תפילת מנחה - שהיא התפילה האחרונה דשנה העברה - עושה חשבון־צדק בנפשו מכל אשר עבר עליו במשך השנה, הן בענייני מצוות־עשה ומצוות לא־תעשה, והן בענייני המידות ויראת־שמים, בין בעניינים שבין אדם למקום והן בעניינים שבין אדם לחבירו, והחשבון שעושה הוא אדעתא דנפשיה באמת לאמיתו.. | ||
וכשמתבונן במעמדו ומצבו הכללי בגשמיות וברוחניות, רואה הוא כי השי"ת התנהג עמו ועם בני־ביתו בחסד חינם.. שלא כפי המגיע לו עבור הנהגותיו.. הנה כאשר מתבונן בכל זה באריכות והתבוננות הרי הוא מכיר בחטאו ופשעו, ובתפילת המנחה שהיא התפילה האחרונה דהשנה העוברת הרי הוא מתעורר בהתעוררות גדולה בחרטה מעומקא דליבא על כל העבר, והוא שב להוי׳ לקבל עול מלכותו ית׳<ref>[[ספר המאמרים]] [[תשי"ג]], עמ׳ 42־41.</ref>. | וכשמתבונן במעמדו ומצבו הכללי בגשמיות וברוחניות, רואה הוא כי השי"ת התנהג עמו ועם בני־ביתו בחסד חינם.. שלא כפי המגיע לו עבור הנהגותיו.. הנה כאשר מתבונן בכל זה באריכות והתבוננות הרי הוא מכיר בחטאו ופשעו, ובתפילת המנחה שהיא התפילה האחרונה דהשנה העוברת הרי הוא מתעורר בהתעוררות גדולה בחרטה מעומקא דליבא על כל העבר, והוא שב להוי׳ לקבל עול מלכותו ית׳<ref>[[ספר המאמרים]] [[תשי"ג]], עמ׳ 42־41.</ref>. | ||