ערב ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף

בכל ערב ראש־השנה, נהג הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הצמח־צדק לומר מאמר חסידות אחר סליחות, ואחר־כך אמר דברי התעוררות<ref>[[ס׳ השיחות]] [[תש"ד]], עמ׳ 162.</ref>.

נוהגים - הנמצאים בקירוב מקום - להשתטח על ציון כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע<ref>ס׳ המנהגים.</ref>.

בערב ראש־השנה, סמוך לכניסת החג, נהגו רבותינו נשיאינו להכנס ולשוחח זמן מה עם זוגתם הרבנית<ref>משיחות י׳ [[שבט]] [[תשי"ב]], ב׳ דר"ה [[תשל"ה]] ו[[תשמ"ח]].</ref>.  

כשהיה הוד כ"ק [[רבינו הזקן]] אצל מורו ורבו הרב [[המגיד ממזריטש]], ראה כי רבו המגיד מתפלל את תפילת המנחה של ערב ראש־ראש השנה באריכות גדולה, בקול ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות, כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.. בסדר זה הדריך כ"ק רבינו הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו אבותינו רבותינו הקדושים בכל דור ודור<ref>[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ׳ 2.</ref>.

הרבי התפלל תפילת מנחה דערב ראש־השנה [[תשי"א]] בבכיות נוראות להפליא. אחרי תפילת מנחה התחיל הרבי לומר תהלים (בס׳ תהלים עם פירוש ה"מצודות") בדביקות עצומה, במשך שעה ומחצה.. אמר מאוד בלחש, ורצינות איומה היתה נסוכה על פניו הקדושים<ref>[[ימי בראשית]], עמ׳ 248.</ref>.

וכשמתבונן במעמדו ומצבו הכללי בגשמיות וברוחניות, רואה הוא כי השי"ת התנהג עמו ועם בני־ביתו בחסד חינם.. שלא כפי המגיע לו עבור הנהגותיו.. הנה כאשר מתבונן בכל זה באריכות והתבוננות הרי הוא מכיר בחטאו ופשעו, ובתפילת המנחה שהיא התפילה האחרונה דהשנה העוברת הרי הוא מתעורר בהתעוררות גדולה בחרטה מעומקא דליבא על כל העבר, והוא שב להוי׳ לקבל עול מלכותו ית׳<ref>[[ספר המאמרים]] [[תשי"ג]], עמ׳ 42־41.</ref>.