יוסף מנחם מענדל טננבוים: הבדלים בין גרסאות בדף

יוסף מנחם מענדל טננבוים (עריכה)

גרסה מ־17:02, 13 במרץ 2014

הוסרו 22 בתים , 13 במרץ 2014

מ

החלפת טקסט – "“" ב־"""

חזותיקוד ויקי

שלום

39,916

עריכות

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 מהר מאוד השתלב בישיבה, והצליח בלימוד הנגלה והחסידות, עד שהיה לאחד התלמידים המצויינים ונודע כמתמיד ושקדן ובעל הבנה ישרה. עם הזמן היה גם למשכיל ב[[דא"ח]], ורכש בקיאות נפלאה ב[[ספר התניא]]. תמיד היה אפשר לשאול אותו עניין מוקשה בתניא, והוא היה עונה כאילו זה עתה סיים את הלימוד. כאשר החל ידידו הרה"ח ר' [[יוסף וינברג]], למסור שיעורי תניא ברדיו, היה מתייעץ עמו בהכנת השיעורים, ולאחר שקיבל את הגהותיו של [[הרבי]] על השיעורים, היו השניים יושבים יחד להבין את דברי קודשו.
-שקידתו בלימוד החסידות פעלה עליו רבות, ובמשך הזמן נחשב לאחד התלמידים המצויינים בישיבה, והיה ל[[עובד]] אמיתי, ש[[עבודת התפילה]] שלו הייתה לשם דבר. בשנת [[תרצ"ז]], כאשר הרה"ח ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] הגיע מארה"ב לפולין, אל הרבי הריי"צ, התבטא בפניו הרבי: “כדאית היא הנסיעה באנייה מאמריקה, כדי לראות את תפילתו של מענדל טננבוים".
+שקידתו בלימוד החסידות פעלה עליו רבות, ובמשך הזמן נחשב לאחד התלמידים המצויינים בישיבה, והיה ל[[עובד]] אמיתי, ש[[עבודת התפילה]] שלו הייתה לשם דבר. בשנת [[תרצ"ז]], כאשר הרה"ח ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] הגיע מארה"ב לפולין, אל הרבי הריי"צ, התבטא בפניו הרבי: "כדאית היא הנסיעה באנייה מאמריקה, כדי לראות את תפילתו של מענדל טננבוים".
 ==חוזר אצל אדמו"ר הריי"צ==
@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 לאחר החג נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. הוא קיווה כי כעת יוכל להסתופף בצלו של הרבי, לאחר הפסקה של כחמש שנים מאז ראה את הרבי בפעם הקודמת, ומשום כך היה מופתע לשמוע מהרבי שבדעתו לשלוח אותו לפתוח ישיבה באחת מערי השדה, וכבר בחר עבורו את העיר פילדלפיה. נקל לשער מה הרגיש באותו רגע. מובן שלא חסיד כרימ"מ יסרב, והוא קיבל את השליחות בהסכמה מלאה, אבל פניו חוורו כסיד. תגובתו של הרבי למראה פניו הייתה: אני מחשיב אותך כאבר מאבריי, ואבר לא צריך לשאול!
-פחות מחודש חלף מאותה יחידות, ובפילדלפיה נפתחה ישיבת “[[אוהל משה אחי תמימים]]" כשבראשה עומדים הרימ"מ ויבלחט"א הרה"ח ר' [[יצחק דוד גרונר]]. הרבי הריי"צ ליווה את הישיבה על כל צעד ושעל, באגרות מלאות בהוראות מפורטות.
+פחות מחודש חלף מאותה יחידות, ובפילדלפיה נפתחה ישיבת "[[אוהל משה אחי תמימים]]" כשבראשה עומדים הרימ"מ ויבלחט"א הרה"ח ר' [[יצחק דוד גרונר]]. הרבי הריי"צ ליווה את הישיבה על כל צעד ושעל, באגרות מלאות בהוראות מפורטות.
 בשנת תש"ה נשא לאשה את זוגתו מרת דבורה ע"ה, בת למשפחת פריד, והחתונה נערכה במונטריאל, עיר מגורי הכלה. אחרי החתונה חזר להמשך שליחותו בפילדלפיה, שם נולד בנו בכורו הרה"ח ר' אליהו.
@@ שורה 60: / שורה 60: @@
 בתש"י, לאחר [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ, התקשר הרימ"מ לרבי מלך המשיח בלב ונפש. הוא זכר את הרבי עוד מפולין, כאשר היה מגיע להיות במחיצת חותנו בימי החגים. לפי הוראת חותנו, היה הרבי מדבר בלימוד עם התמימים. כך זכה להכיר שמדובר באיש מורם מעם, ומלכותו ברצון קיבל.
-הרימ"מ זכה בזכות נדירה, ובשנת תשי"א היה הרבי סנדק אצל בנו הרב יצחק. הברית הייתה בז' אדר-שני בבית המשפחה בבניין דירות ברחוב פארק-פלייס בבראנזוויל, והרבי אמר שיחה (נדפסה בשיחות קודש). הרבי גם נתן חמשה דולרים להתחלת תשלום שכר לימוד, ובשיחה אמר: “פעם הייתי נוכח כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר היה סנדק, ולמרות שהיה שוחט ולא התפעל ממראה הדם וכו', בעת הברית הביט על הצד", וכן נהג הרבי מלך המשיח.
+הרימ"מ זכה בזכות נדירה, ובשנת תשי"א היה הרבי סנדק אצל בנו הרב יצחק. הברית הייתה בז' אדר-שני בבית המשפחה בבניין דירות ברחוב פארק-פלייס בבראנזוויל, והרבי אמר שיחה (נדפסה בשיחות קודש). הרבי גם נתן חמשה דולרים להתחלת תשלום שכר לימוד, ובשיחה אמר: "פעם הייתי נוכח כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר היה סנדק, ולמרות שהיה שוחט ולא התפעל ממראה הדם וכו', בעת הברית הביט על הצד", וכן נהג הרבי מלך המשיח.
-ל[[קראון הייטס]] עבר הרימ"מ בשנת תשט"ז. בתחילה התגורר ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], ליד שדירת רוג'רס. הוא החל למסור שיעור חסידות בבית הכנסת “בית דוד", בכל ליל שבת בחורף, ועל קביעות זו שמר כל ימי חייו.
+ל[[קראון הייטס]] עבר הרימ"מ בשנת תשט"ז. בתחילה התגורר ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], ליד שדירת רוג'רס. הוא החל למסור שיעור חסידות בבית הכנסת "בית דוד", בכל ליל שבת בחורף, ועל קביעות זו שמר כל ימי חייו.
 גם לאחר שנים, כאשר קנה בית ברחוב מונטגומרי, המשיך את הקביעות בבית הכנסת הסמוך למקום מגוריו החדש. מסירותו לדברים שבקדושה הייתה לשם דבר. כך גם היה כאשר החל בשיעור בשבת בבוקר ב-[[‏770]] -השיעור הפך למראה של קבע ב[[בית חיינו]], כאשר מידי שבת, בכל מזג-אוויר ובכל ימות השנה, היה יושב ליד כותל המזרח עם קבוצת שומעי לקחו.
-כאשר עלה הרעיון לרכוש את הבית ברחוב מונטגומרי, עודד אותו הרבי בכיוון במהלך יחידות, וכאשר זוגתו תמהה מהיכן ישיגו את הכסף, חייך הרבי ואמר: “לבעלך יש שם טוב וייתנו לו הלוואות".
+כאשר עלה הרעיון לרכוש את הבית ברחוב מונטגומרי, עודד אותו הרבי בכיוון במהלך יחידות, וכאשר זוגתו תמהה מהיכן ישיגו את הכסף, חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש שם טוב וייתנו לו הלוואות".
 במשך השנים זכה הרימ"מ להשתתף כמעט בכל [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי. הוא היה עומד סמוך מאוד לרבי, ב[[ביטול]] מופלא, והרבי ייחס לו חיבה והערכה.
-ב[[ח"י אלול תק"ה|ח"י אלול]] תש"י, בעת תפילת מנחה, הפסיק הש"ץ לפני תחנון והביט על הרבי כשהוא מחכה להוראה האם לומר תחנון. הרבי פנה לרימ"מ כשואל לדעתו. אמר הרימ"מ: “הרי בקונטרס ח"י אלול כתוב שזהו יום טוב, וביום טוב אין אומרים תחנון!", והרבי קיבל את דבריו ולא אמרו תחנון.
+ב[[ח"י אלול תק"ה|ח"י אלול]] תש"י, בעת תפילת מנחה, הפסיק הש"ץ לפני תחנון והביט על הרבי כשהוא מחכה להוראה האם לומר תחנון. הרבי פנה לרימ"מ כשואל לדעתו. אמר הרימ"מ: "הרי בקונטרס ח"י אלול כתוב שזהו יום טוב, וביום טוב אין אומרים תחנון!", והרבי קיבל את דבריו ולא אמרו תחנון.
-בהזדמנות אחרת, בהתוועדות בשנת תשי"ב או י"ג, עורר הרבי על עבודת התפילה, ותוך כדי פנה לרימ"מ ואמר: “זכור ימות עולם".
+בהזדמנות אחרת, בהתוועדות בשנת תשי"ב או י"ג, עורר הרבי על עבודת התפילה, ותוך כדי פנה לרימ"מ ואמר: "זכור ימות עולם".
 ==בישיבה==
-כפי שכבר הזכרנו, היה הרימ"מ עדין נפש, מתון ומיושב. תכונותיו אלו התבטאו בכל תחום, ובעיקר בתפקידו כמנהל רוחני בישיבה. הוא היה דורש מתלמידיו לשמור על הזמן ועל הסדר, והיה מזכיר לתלמידיו שבאנגלית נקרא בזבוז הזמן “קילינג טיים" [=להרוג את הזמן]. תלמיד ישיבה צריך לדעת את תפקידו, ולזכור תמיד שבזבוז זמן הוא ‘רצח' של דבר יקר ביותר.
+כפי שכבר הזכרנו, היה הרימ"מ עדין נפש, מתון ומיושב. תכונותיו אלו התבטאו בכל תחום, ובעיקר בתפקידו כמנהל רוחני בישיבה. הוא היה דורש מתלמידיו לשמור על הזמן ועל הסדר, והיה מזכיר לתלמידיו שבאנגלית נקרא בזבוז הזמן "קילינג טיים" [=להרוג את הזמן]. תלמיד ישיבה צריך לדעת את תפקידו, ולזכור תמיד שבזבוז זמן הוא ‘רצח' של דבר יקר ביותר.
 דיבורו עם התלמידים היה תמיד בנחת ובמתינות, ורק לעיתים נדירות הרים את קולו. הוא העדיף את ה'ימין מקרבת' על פני ‘שמאל דוחה', ודווקא משום כך התייחסו אליו תלמידיו בדרך ארץ מיוחדת, והדרת כבוד. כך עם התלמידים, וכך עם המורים.
@@ שורה 86: / שורה 86: @@
 הוא היה סמל ומופת למחנך אמיתי, שדואג לתלמידים גם בימי ‘בין הזמנים'. עוד בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מלך המשיח, דאג לארגן בחול המועד מסיבות מיוחדות לתלמידים הצעירים - הן בתחומי הישיבה, והן ב"בית חיינו", מה שהפך למסורת ה"[[ראלי]]". באותן שנים נערך ה'ראלי' ב-‏770 או בסוכה של 770, והרבי היה מביט מבעד לחלון או יוצא לעודד את שירת הילדים בסיום הכינוס.
-בתקופת “בין הזמנים" שבחודשי הקיץ, היה הרימ"מ נוסע בתור שד"ר לוונצואלה, איי קורסאו (לשם רצה לברוח בזמן המלחמה) ומדינות נוספות. הנסיעה הייתה לטובת הישיבה -בגשמיות וברוחניות: הוא זרע רוחניות וקצר גשמיות. תמיד היה מצטייד במזוזות, ספרי חסידות וכדומה, והפיץ יהדות וחסידות בין יהודים שבצורה אחרת לא היו מגיעים אליהם. עם הזמן נוצר קשר מיוחד בינו לבין הבעלי-בתים, והם היו מייחלים לבואו בכל קיץ, כדי לשמוע ממנו דברי חיזוק והתעוררות.
+בתקופת "בין הזמנים" שבחודשי הקיץ, היה הרימ"מ נוסע בתור שד"ר לוונצואלה, איי קורסאו (לשם רצה לברוח בזמן המלחמה) ומדינות נוספות. הנסיעה הייתה לטובת הישיבה -בגשמיות וברוחניות: הוא זרע רוחניות וקצר גשמיות. תמיד היה מצטייד במזוזות, ספרי חסידות וכדומה, והפיץ יהדות וחסידות בין יהודים שבצורה אחרת לא היו מגיעים אליהם. עם הזמן נוצר קשר מיוחד בינו לבין הבעלי-בתים, והם היו מייחלים לבואו בכל קיץ, כדי לשמוע ממנו דברי חיזוק והתעוררות.
 ההתמדה האופיינית של הרימ"מ התגלתה במלוא זהרה בשנים האחרונות, כאשר למרות בריאותו הרופפת לא החסיר יום אחד מלבוא לישיבה ולא החסיר אף לא אסיפת הנהלה אחת, גם בשנים בהן היה מהמבוגרים בחברי ההנהלה.
@@ שורה 94: / שורה 94: @@
 בשנת תשמ"ז לקה בהתקף לב, וזכה ליחס מיוחד מהרבי: הוא אושפז בר"ח אדר, ובאותו יום שלח לו הרבי 22 דולר לצדקה. הוא ניסה למצוא רמזים שונים למספר המסויים הזה, אך כאשר שוחרר בכ"ב בחודש, היום ה-‏22 לאישפוזו, הכל היה מובן.
-כששב מהניתוח, בפעם הראשונה שהגיע ל-‏770 להתפלל, אמר הרבי לבנו ר' יצחק שעמד סמוך לפתח אחר התפילה: “היום ראיתי את אביך בבית הכנסת".
+כששב מהניתוח, בפעם הראשונה שהגיע ל-‏770 להתפלל, אמר הרבי לבנו ר' יצחק שעמד סמוך לפתח אחר התפילה: "היום ראיתי את אביך בבית הכנסת".
-לאחר שחרורו מ[[בית רפואה]], בקשו ממנו בני משפחתו לארגן מחדש את סדר היום שלו ולהפחית את שעות העבודה. בפעם הראשונה שעבר לפני הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]' לאחר הניתוח, אמר לו הרבי: “אריכות ימים בתומכי תמימים", וכאשר שמע את המילים הללו -ביטל בבת אחת את כל המחשבות על הפחתת העבודה, והתמסר לתפקידו בישיבה בחיות מחודשת.
+לאחר שחרורו מ[[בית רפואה]], בקשו ממנו בני משפחתו לארגן מחדש את סדר היום שלו ולהפחית את שעות העבודה. בפעם הראשונה שעבר לפני הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]' לאחר הניתוח, אמר לו הרבי: "אריכות ימים בתומכי תמימים", וכאשר שמע את המילים הללו -ביטל בבת אחת את כל המחשבות על הפחתת העבודה, והתמסר לתפקידו בישיבה בחיות מחודשת.
 במוצאי יום כיפור תשנ"ב אירע דבר פלא נורא ומופלא: בכל השנים, הרבי היה מסתובב כלפי הציבור בעת ה'[[מארש]]', ובסיום השירה, לקראת התקיעה בשופר, היה חוזר ומיסב את פניו הק' למזרח. באותה שנה שינה הרבי מהרגיל, והביט אל הציבור גם אחרי שסיימו את השירה, והמתין לתקיעה. הרימ"מ עמד הכן, ומכיוון שהיה חלש, ביקש מבנו ר' לוי לעמוד לידו למקרה שלא יוכל. לפועל הוא תקע בעצמו, כשכל העת הרבי מביט עליו באופן מיוחד.