39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – " ." ב־"."
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".") |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
*"מצות יאכל את שבעת הימים" (בא יג, ז). [[אדמו"ר הזקן]] פירש: להאכיל [[מצה]] שהוא [[מוחין דאבא]], את שבעת הימים, שהם ז' [[מדות]], דהיינו להמשיך [[ביטול]] בכל ז' ה[[מדות]]<REF>[[אור התורה]] בא ע' שמג.</REF>. | *"מצות יאכל את שבעת הימים" (בא יג, ז). [[אדמו"ר הזקן]] פירש: להאכיל [[מצה]] שהוא [[מוחין דאבא]], את שבעת הימים, שהם ז' [[מדות]], דהיינו להמשיך [[ביטול]] בכל ז' ה[[מדות]]<REF>[[אור התורה]] בא ע' שמג.</REF>. | ||
*"מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות" (קה"ר פ"א, יג. פ"ג, יו"ד. רמב"ן ובחיי ס"פ חיי שרה. ועוד). [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] הרבה לצטט אמרה זו, והדגיש את פירוש ספרי [[המוסר]] על אמרה זו: [[השמח בחלקו]] ב[[רוחניות]] אינו דבר טוב, על כל אחד לרצות לשאוף קדימה, גבוה, למעלה יותר. במכתב ל[[שבועון כפר חב"ד]] לרגל גליון החמש מאות, מצטט הרבי מאמר זה, וכותב "וממספר חמש מאות - ייזכו למספר אלף וכו'", כי גליונות של [[הפצת המעיינות]], אף בהם צריך לשאוף למעלה יותר. הרבי גם הדגיש כי האדם "אינו מסתפק במנה כמקודם". ככל שיש יותר אוכל - התיאבון גובר, ואם נתעלה בדרגתו, קפיצתו צריכה להיות יותר גבוהה. יש להכפיל את ההישגים ברוחניות, ולעלות בקודש - במספר התוספת. | *"מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות" (קה"ר פ"א, יג. פ"ג, יו"ד. רמב"ן ובחיי ס"פ חיי שרה. ועוד). [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] הרבה לצטט אמרה זו, והדגיש את פירוש ספרי [[המוסר]] על אמרה זו: [[השמח בחלקו]] ב[[רוחניות]] אינו דבר טוב, על כל אחד לרצות לשאוף קדימה, גבוה, למעלה יותר. במכתב ל[[שבועון כפר חב"ד]] לרגל גליון החמש מאות, מצטט הרבי מאמר זה, וכותב "וממספר חמש מאות - ייזכו למספר אלף וכו'", כי גליונות של [[הפצת המעיינות]], אף בהם צריך לשאוף למעלה יותר. הרבי גם הדגיש כי האדם "אינו מסתפק במנה כמקודם". ככל שיש יותר אוכל - התיאבון גובר, ואם נתעלה בדרגתו, קפיצתו צריכה להיות יותר גבוהה. יש להכפיל את ההישגים ברוחניות, ולעלות בקודש - במספר התוספת. | ||
*"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" זהו הפסוק הראשון ב[[פרשת לך לך]]. משמעות הפסוק על פי חסידות: "לך לך מארצך" עליך לצאת מענייניך הארציים (רצונותיך), "ממולדתך" מידות הטבועות אצלך מלידתך, "ומבית אביך" מהנהגות לא רצוייות שראית בבית אבא – "אל הארץ אשר אראך" הפוך את רצונותיך לטהורים . | *"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" זהו הפסוק הראשון ב[[פרשת לך לך]]. משמעות הפסוק על פי חסידות: "לך לך מארצך" עליך לצאת מענייניך הארציים (רצונותיך), "ממולדתך" מידות הטבועות אצלך מלידתך, "ומבית אביך" מהנהגות לא רצוייות שראית בבית אבא – "אל הארץ אשר אראך" הפוך את רצונותיך לטהורים. | ||
*"כרע שכב כארי" (פרשת בלק). ומבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "כרע שכב" - גם כש[[יהודי]] שרוי במצב של שכיבת ותרדמת הגלות והקליפות. "כארי" - ליבו ער ל[[קדוש ברוך הוא]] ול[[תורה|תורתו]]". | *"כרע שכב כארי" (פרשת בלק). ומבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "כרע שכב" - גם כש[[יהודי]] שרוי במצב של שכיבת ותרדמת הגלות והקליפות. "כארי" - ליבו ער ל[[קדוש ברוך הוא]] ול[[תורה|תורתו]]". | ||
*"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", ופירש [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]] - אגרת הקודש סימן כ"ז: מדוע הכועס עבודה זרה - כי אין בו אמונה שהדבר המכעיסו מה', לכן הוא כועס. | *"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", ופירש [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]] - אגרת הקודש סימן כ"ז: מדוע הכועס עבודה זרה - כי אין בו אמונה שהדבר המכעיסו מה', לכן הוא כועס. | ||