דב אלראי: הבדלים בין גרסאות בדף

ר’ דב אלראי היה דוגמא מוחשית ליהודי שחי עם תקופת [[ימות המשיח]]. הוא היה משתתף בקביעות בשיעורים בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]], פעיל בהפצת [[בשורת הגאולה]]. על דש בגדו תמיד התנוסס דגלון של משיח כסמל המסחרי שלו והאמין בכל רגע כי [[הרבי]] מתגלה מיד.

ביום כ"ז באדר [[תשס"ג]] לקה ר’ דב בשבץ מוחי. הוא הובהל לבית הרפואה במצב קשה, וביום ה’ ב[[ניסן]] [[תשס"ג]] השיב נשמתו לבוראה והוא בן 56 שנים בלבד. בהלווייתו השתתפו רבים מתושבי [[כפר חב"ד]], מכריו וידידיו מכל רחבי הארץ.  

כשהתבגר למד בישיבת התיכונית קרית שמואל בחיפה, שם היו כמה תלמידים שהתקרבו לחב"ד, והוא ביניהם. לאחר תהליך של התקרבות, ביקש לבקר בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. הציץ ו’נפגע’, ור’ דב עבר ללמוד בכפר חב"ד והפך ל’[[תמים]]’ מן השורה.  

לקראת חודש ניסן [[תשכ"ח]] נסע ל’[[קבוצה]]’, שם המשיך ללמוד בשקידה ובהתמדה. ב [[‏770]] הוא נחשב לבחור חסידי, הוא שמר על הסדרים בקפידה. מעולם לא עשה דבר מהותי בחייו מבלי לשאול את [[הרבי]]. [[התוועדות|בהתוועדויות]] היה ר’ דב יושב וכותב את תוכן הסיפורים שסיפרו.

בהגיעו לפרקו נשא את מרת גיטל תחי’, בת החסיד הרב [[דוד ברוומן]] ע"ה, ותבלחט"א מרת צביה. את מקום מגוריו קבע ב[[כפר חב"ד]].  

זמן מה לאחר החתונה החל את שליחותו החינוכית בבית ספר חב"ד במושב ברוש שבדרום הארץ. המושב היה מרוחק ממרכז הארץ וכמעט שאי אפשר היה להשיג בו מוצרי מזון בכשרות מהודרת. אבל ר’ דב, רעייתו, ועוד משפחות שבאו ללמד במקום, לא נרתעו, והמשיכו ללמד מתוך תחושת שליחות עמוקה.  

ר’ דב מסר את עצמו לעבודת החינוך, והשקיע רבות בהכנת השיעורים ובחינוך התלמידים, כן השקיע רבות מכספו וקנה פרסים יקרי ערך לתלמידיו על מנת לגרום להם ללמוד יותר ולאהוב את הלימוד.

ר’ דב השקיע רבות גם בחינוך ילדיו. הוא לא הסתפק בלימודי ישיבת ערב שהיתה בכפר חב"ד, אלא הקים ישיבת ערב מיוחדת לשלושת בניו, שהיו לומדים איתו מדי ערב בבית כנסת; תמורת לימודם חילק להם מלגות.  

ר’ דב אלראי היה דוגמא מוחשית ליהודי שחי עם תקופת [[ימות המשיח]]. הוא היה משתתף בקביעות בשיעורים בעניני גאולה ומשיח, פעיל בהפצת בשורת הגאולה. על דש בגדו תמיד התנוסס דגלון של משיח כסמל המסחרי שלו.  

רבים מתושבי כפר חב"ד זוכרים כי ר’ דב מכר במחירי עלות את שלטי ‘ברוך הבא מלך המשיח’ אותם הרכיבו על גבי מכוניות או בכניסה לבתים. הוא גם דאג לתלות על בניין הת"ת בכפר חב"ד שלטים המבשרים על ביאת המשיח.  

ר’ דב האמין בלב ובנפש כי הרבי מתגלה מיד, ואת אמונתו זו החדיר לרבים מידידיו ולכל היהודים שפגש מדי שבוע בשוק ההומה של רמלה, שם עשה ‘[[מבצעים]]’. רבים הקשיבו לו באוזניים כרויות כיון שניכר היה עליו כי אין ברצונו לעורר ויכוחים או מחלוקות, אלא לבטא את אמונתו הכנה והאמיתית בקול רם, מבלי להתפעל מאיש.  

ר’ דב עשה כל שביכולתו כדי לסייע לזולת. כך היה לפני למעלה מעשרים שנה, כאשר הנהלת [[כולל חב"ד]] ביקשה לפתוח בריכוזי חב"ד חנויות למכירת מצרכים במחירי עלות. ר’ דב תרם את המחסן שבחצר ביתו למטרה זו.  

ביום כ"ז באדר תשס"ג לקה ר’ דב בשבץ מוחי. הוא הובהל לבית הרפואה במצב קשה, וביום ה’ בניסן תשס"ג השיב נשמתו לבוראה והוא בן 56 שנים בלבד. בהלווייתו השתתפו רבים מתושבי כפר חב"ד, מכריו וידידיו מכל רחבי הארץ.