19,464
עריכות
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מאין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אניפולי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתים ציוריים במרכז העיירה אניפולי, על גדות הגשר החוצה אותה לרוחבה]] | [[קובץ:אניפולי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתים ציוריים במרכז העיירה אניפולי, על גדות הגשר החוצה אותה לרוחבה]] | ||
[[קובץ:אניפולי_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אוהל' ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה, מקום מנוחתם של [[המגיד ממעזריטש]], [[רבי זושא מאניפולי]] ו[[רבי יהודה לייב הכהן]], אליו נוהרים מידי שנה אלפי חסידים ותיירים]] | [[קובץ:אניפולי_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אוהל' ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה, מקום מנוחתם של [[המגיד ממעזריטש]], [[רבי זושא מאניפולי]] ו[[רבי יהודה לייב הכהן]], אליו נוהרים מידי שנה אלפי חסידים ותיירים]] | ||
אניפולי{{הערה|ישנם עיירות רבות ברוסיה ובאוקראינה הנושאות שם זה, ערך זה עוסק בעיירה אניפולי החסידית.}} (באנגלית: ''''Annopol'''{{כ}}{{הערה|יש המאייתים Hannopil'.}}, ברוסית: '''Аннополь''', באוקראינית: '''Ганнопіль''') | אניפולי{{הערה|ישנם עיירות רבות ברוסיה ובאוקראינה הנושאות שם זה, ערך זה עוסק בעיירה אניפולי החסידית.}} (באנגלית: ''''Annopol'''{{כ}}{{הערה|יש המאייתים Hannopil'.}}, ברוסית: '''Аннополь''', באוקראינית: '''Ганнопіль''') הינה עיירה השוכנה בצידה הצפוני של מחוז חמלינצקי{{הערה|באוקראינית: Хмельницький.}} שבאוקראינה, (בסמיכות לגבול בין מחוז חמילנצקי לגבול מחוז רובנו, שבצפון מערב אוקראינה){{הערה|כארבעים קילומטר מזרחית ל[[אוסטראה]] (עירו של [[המהרש"א]], ה[[של"ה]], רבי מאיר מרגליות תלמיד [[הבעל שם טוב]], ועוד), כארבעים קילומטר דרומית ל[[מעזריטש]], וכמאה קילומטר מערבית ל[[ז'יטומיר]].}}, בה פעל [[רבי זושא מאניפולי]], ושם נטמנו גדולי מנהיגי החסידות, דוגמת [[המגיד ממעזריטש]]. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
העיירה הוקמה על בסיסה של התיישבות קיימת, והוכרזה כעיירה בשנת תקכ"א. למרות שההתיישבות בתחילתה היתה נוצרית-קתולית, עם השנים התחלפה אוכלסיית המקום, ובסביבות שנת ת"ר, הגיעה האוכלוסייה היהודית לכדי 1,800 משפחות יהודיות שהיו רוב תושבי העיירה, והתפרנסו ממפעל לייצור בד, ומעבודה חקלאית. | העיירה הוקמה על בסיסה של התיישבות קיימת, והוכרזה כעיירה בשנת תקכ"א. למרות שההתיישבות בתחילתה היתה נוצרית-קתולית, עם השנים התחלפה אוכלסיית המקום, ובסביבות שנת ת"ר, הגיעה האוכלוסייה היהודית לכדי 1,800 משפחות יהודיות שהיו רוב תושבי העיירה, והתפרנסו ממפעל לייצור בד, ומעבודה חקלאית. | ||
ההתיישבות בעיירה היתה מחולקת לשני צידי הנהר שחצה אותה{{הערה|כיום שני צידי הנהר נחשבים לשני עיירות שונות, כאשר הצד הצפוני קרוי בשם אניפולי, והצד הדרומי נקרא בשם "היילניקי" (באוקראינית: Глинники , באנגלית: Hlynnyky).}}, על פי המסורת החסידית, [[רבי זושא מאניפולי]] התגורר מצידו האחד של הנהר, ורבי [[יהודה לייב הכהן]] התגורר מצידה השני. כאשר קיבלו שני הצדיקים את [[ספר התניא]], היתה זו שעת ערב, וכל אחד משני הצדיקים לא יכל לכלוא את התרגשותו | ההתיישבות בעיירה היתה מחולקת לשני צידי הנהר שחצה אותה{{הערה|כיום שני צידי הנהר נחשבים לשני עיירות שונות, כאשר הצד הצפוני קרוי בשם אניפולי, והצד הדרומי נקרא בשם "היילניקי" (באוקראינית: Глинники , באנגלית: Hlynnyky).}}, על פי המסורת החסידית, [[רבי זושא מאניפולי]] התגורר מצידו האחד של הנהר, ורבי [[יהודה לייב הכהן]] התגורר מצידה השני. כאשר קיבלו שני הצדיקים את [[ספר התניא]], היתה זו שעת ערב, וכל אחד משני הצדיקים לא יכל לכלוא את התרגשותו מהקריאה בתכנים העמוקים של הספר, ויצא לכיוון ביתו של חברו על מנת לחלוק עימו את התפעלותו, וכך נפגשו על אם הדרך, והחלו לרקוד בשמחה{{הערה|1=סופר בשם ר' [[איצ'ע דער מתמיד]] והובא בשמו בספר [[שיעורים בספר התניא]] של הרב [[יוסף ויינברג]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19841&st=&pgnum=26 לקריאת הסיפור באידיש], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26490&$201306022007625 לקריאת הסיפור בעברית].}}. | ||
תושביה היהודים של העיירה היו בעלי אמונה תמימה, ומרוב אמונתם לא היו מחזיקים רופא בעיירה, וכאשר אחד התושבים היה נחלה היו התושבים מתפללים בעבורו עד שהיה מבריא{{הערה|1=רבי יהודה לוין, [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?144191&$201306021803656 חסידים מספרים], עמוד 40, 'הפרופסור מאניפולי' (סיפור קיד).}}. | תושביה היהודים של העיירה היו בעלי אמונה תמימה, ומרוב אמונתם לא היו מחזיקים רופא בעיירה, וכאשר אחד התושבים היה נחלה היו התושבים מתפללים בעבורו עד שהיה מבריא{{הערה|1=רבי יהודה לוין, [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?144191&$201306021803656 חסידים מספרים], עמוד 40, 'הפרופסור מאניפולי' (סיפור קיד).}}. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
כיום פוקדים את העיירה מידי שנה אלפי מבקרים, המגיעים להתפלל ולהשתטח על הציונים הקדושים של אבות החסידות. | כיום פוקדים את העיירה מידי שנה אלפי מבקרים, המגיעים להתפלל ולהשתטח על הציונים הקדושים של אבות החסידות. | ||
בשנת [[תשע"ב]] הושלמה בנייתו של מרכז הכנסת אורחים בסמיכות לציון, ביוזמת אגודת 'אהלי צדיקים - גדר אבות' בהנהלת הרב | בשנת [[תשע"ב]] הושלמה בנייתו של מרכז הכנסת אורחים בסמיכות לציון, ביוזמת אגודת 'אהלי צדיקים - גדר אבות' בהנהלת הרב ישראל מאיר גבאי ובסיוע משפחת אדלשטיין, הכולל [[בית כנסת]], [[מקוה]], חדרי נוחיות, ומזון קל. | ||
==אישים בולטים== | ==אישים בולטים== | ||