19,187
עריכות
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – "זצ"ל" ב־"") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה: לנדא 5.jpg|left|thumb|250px|הנודע ביהודה]] | [[תמונה: לנדא 5.jpg|left|thumb|250px|הנודע ביהודה]] | ||
[[תמונה:ציון לנדא.JPG|left|thumb|250px|ציונו של הנודע ביהודה]] | [[תמונה:ציון לנדא.JPG|left|thumb|250px|ציונו של הנודע ביהודה]] | ||
הגאון רבי '''יחזקאל לנדא''' , הידוע בכינויו '''הנודע ביהודה'''' על שם ספרו, ([[י"ח בחשוון]] ה'תע"ד - [[י"ז באייר]] ה'תקנ"ג), רבה של העיר פראג, | הגאון רבי '''יחזקאל לנדא''' , הידוע בכינויו '''הנודע ביהודה'''' על שם ספרו, ([[י"ח בחשוון]] ה'תע"ד - [[י"ז באייר]] ה'תקנ"ג), רבה של העיר פראג, היה בתקופתו של הבעל שם טוב, והתנגד לשיטת [[הבעל שם טוב]]. | ||
==הנודע ביהודה והבעל שם טוב== | ==הנודע ביהודה והבעל שם טוב== | ||
לעומת זאת, בתו של הנודע ביהודה כיבדה מאד את הבעל שם טוב ואף היתה משרתת בביתו. בשעה שנפטר רבי [[חיים בן עטר]] (ה'אור החיים') ב[[ארץ ישראל]], קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת ה[[נשמה]], לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו". | לעומת זאת, בתו של הנודע ביהודה כיבדה מאד את הבעל שם טוב ואף היתה משרתת בביתו. בשעה שנפטר רבי [[חיים בן עטר]] (ה'אור החיים') ב[[ארץ ישראל]], קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת ה[[נשמה]], לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו". | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
למרות התנגדותו לשיטת הבעל שם טוב, העריכו אותו גדולי החסידות. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו המלאכים לירידת ה[[נשמה]] מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו. נמצא כי בזכות הנודע ביהודה זכינו להתגלות אורו של הבעל שם טוב.<REF>מפיהם ולא מפי כתבם, ברוקלין תש"ס.</REF> | למרות התנגדותו לשיטת הבעל שם טוב, העריכו אותו גדולי החסידות. רבי חיים מ[[צאנז]] סיפר, כי לפני ירידת נשמת הבעל שם טוב לעולם התנגדו המלאכים לירידת ה[[נשמה]] מחשש שתחזיר ב[[תשובה]] את כל כלל ישראל, וכבר מנוי וגמור היה שלא להוריד את נשמת הבעל שם טוב לעולם, עד שאמר הנודע ביהודה שהוא ירד לעולם להתנגד לשיטתו. נמצא כי בזכות הנודע ביהודה זכינו להתגלות אורו של הבעל שם טוב.<REF>מפיהם ולא מפי כתבם, ברוקלין תש"ס.</REF> | ||
לאחר פטירתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל ה"תולדות", נתגלגל ובא ספרו אצל הנודע ביהודה, וזה ביטלו מכל וכל, ואף נהג בו מנהג בזיון. בעל ה"תולדות" בא בחלום אל צעיר תלמידיו רבי [[יעקב שמשון משיפטווקא]] זי"ע וצווהו לילך אצל הרב מפראג | לאחר פטירתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל ה"תולדות", נתגלגל ובא ספרו אצל הנודע ביהודה, וזה ביטלו מכל וכל, ואף נהג בו מנהג בזיון. בעל ה"תולדות" בא בחלום אל צעיר תלמידיו רבי [[יעקב שמשון משיפטווקא]] זי"ע וצווהו לילך אצל הרב מפראג להעמידו על טעותו. לאחר שהתלמיד הלך לגאון, והוכיח גאונות מפליאה, וסיפר לגאון כי הוא הינו מצעירי תלמידיו של התולדות, קיבל הנודע ביהודה את דבריו, וחזר בו מהתנגדותו לספר.<REF> [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=237&lang=hebrew הרב מאיר אליטוב]</REF> | ||
פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. [[אדמו"ר הזקן]] העריכו מאוד. אף [[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה. | פסקיו התקבלו ביותר בקרב הפוסקים. [[אדמו"ר הזקן]] העריכו מאוד. אף [[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטט בתשובותיו את פסקי הנודע ביהודה. | ||