19,457
עריכות
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
היה תלמידו המובהק של [[רבי יוחנן]], וכרבו{{הערת שוליים|ראה ערך.}} היה נשמתו ממידת ה[[חסד]], הרמוז בשמו - א-ל עזר{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] הוספות קיח.}}. | היה תלמידו המובהק של [[רבי יוחנן]], וכרבו{{הערת שוליים|ראה ערך.}} היה נשמתו ממידת ה[[חסד]], הרמוז בשמו - א-ל עזר{{הערת שוליים|1=[[כתר שם טוב]] הוספות קיח.}}. | ||
מובא ב[[ירושלמי]]{{הערת שוליים|ברכות פ"ב ה"א. וש"נ.}}, | מובא ב[[ירושלמי]]{{הערת שוליים|ברכות פ"ב ה"א. וש"נ.}}, שרבי יוחנן הי' ב[[ארץ ישראל]], ור' יעקב בר אידי הי' עמו. פעם עלה ר' אלעזר תלמידו מבבל והי' מטמין עצמו מלפני ר' יוחנן ולא נתן לו שלום ונתרעם עליו ר' יוחנן ואמר "תרתי מילין הדין בבלייא עביד בי, חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי". נענה ר' יעקב בר אידי ואמר: כך אינון נהגין גביהן, זעירא (קטן) לא שאל בשלמי' דרבה דאינון מקיימין "ראוני נערים ונחבאו"{{הערת שוליים|איוב כט, ח.}} | ||
ובהמשך לזה מסופר בירושלמי שם, שבעוד שהיו מהלכין ראו בית המדרש, ואמר לו ר' יעקב בר אידי לר' יוחנן: הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמר שמועתא מן שמי' דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמי' דר' עקיבה, א"ל כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבא, א"ל כל עלמא ידעין דר' אלעזר תלמידי' דר' יוחנן (וכל מה שאומר סתם, דברי רבו הם).{{הערת שוליים|1=מובא ב[[תורת מנחם]] תשי"ג – חלק שלישי שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג. עיי"ש ביאור החילוק בין מנהג א"י למנהג בבל.}} | ובהמשך לזה מסופר בירושלמי שם, שבעוד שהיו מהלכין ראו בית המדרש, ואמר לו ר' יעקב בר אידי לר' יוחנן: הכא הוה ר' מאיר יתיב דרש ואמר שמועתא מן שמי' דר' ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמי' דר' עקיבה, א"ל כל עלמא ידעין דר' מאיר תלמידו דר' עקיבא, א"ל כל עלמא ידעין דר' אלעזר תלמידי' דר' יוחנן (וכל מה שאומר סתם, דברי רבו הם).{{הערת שוליים|1=מובא ב[[תורת מנחם]] תשי"ג – חלק שלישי שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג. עיי"ש ביאור החילוק בין מנהג א"י למנהג בבל.}} | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
בזמן ידוע, ורבינו הצ"צ יושב סגור בחדרו ושוקד בלימודו, נתקבצו אצלו כמה שאלות שלא ידע להכריע בהן והשתוקק במאד לראות רבינו הזקן כרגילותו, אבל לא עלה בידו, והי' בצער גדול מזה. | בזמן ידוע, ורבינו הצ"צ יושב סגור בחדרו ושוקד בלימודו, נתקבצו אצלו כמה שאלות שלא ידע להכריע בהן והשתוקק במאד לראות רבינו הזקן כרגילותו, אבל לא עלה בידו, והי' בצער גדול מזה. | ||
פעם בדרכו להתפלל לבהכנ"ס של [[אדמו"ר האמצעי]], | פעם בדרכו להתפלל לבהכנ"ס של [[אדמו"ר האמצעי]], פגע באחד מאנשי השוק, ר' מרדכי אלי' שמו, איש פשוט ו[[יראת שמים|ירא שמים]], נהנה מיגיע כפו במסחר השוק, והיום הי' יומא דשוקא, ויבקש האיש מאתו להלוות לו [[גמילות חסדים]] איזה רו"כ עד הערב או מחרת בקר, כי ביום הזה הוא יכול להרויח בשוק, ויענהו הרה"ק צמח צדק כי אחרי ה[[תפילה]] כשיחזור לביתו יכנס אליו ויתן לו את הגמ"ח. | ||
כשנכנס הרה"ק צמח צדק לבית הכנסת נפל ברעיונו הקדוש המאמר ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, וגם המאמר גדול גמ"ח מצדקה, ויתבונן הרה"ק צמח צדק אשר לא טוב עשה שלא נתן תיכף להרמ"א הנ"ל את הגמ"ח שביקש, ויחזור הרה"ק צמח צדק לביתו ויקח את הסכום וילך אל השוק לחפש את הרמ"א, וביני לביני כבר נתקבצו אנשי הכפר עם עגלותיהם וסחורותיהם אל השוק ועלה לו בטורח רב למצא את הרמ"א ביניהם, וכשמצאו נתן לו את הגמ"ח ויחזור לבהכנ"ס להתפלל. | כשנכנס הרה"ק צמח צדק לבית הכנסת נפל ברעיונו הקדוש המאמר ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, וגם המאמר גדול גמ"ח מצדקה, ויתבונן הרה"ק צמח צדק אשר לא טוב עשה שלא נתן תיכף להרמ"א הנ"ל את הגמ"ח שביקש, ויחזור הרה"ק צמח צדק לביתו ויקח את הסכום וילך אל השוק לחפש את הרמ"א, וביני לביני כבר נתקבצו אנשי הכפר עם עגלותיהם וסחורותיהם אל השוק ועלה לו בטורח רב למצא את הרמ"א ביניהם, וכשמצאו נתן לו את הגמ"ח ויחזור לבהכנ"ס להתפלל. | ||