19,464
עריכות
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ== | ==הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ== | ||
ב[[תש"י]] הגיע ר' שלום, כבחור מבוגר, ל[[ניו יורק]] ונכנס ל'[[יחידות]]' לרבי ריי"צ, שישה ימים לפני הסתלקותו, ביו"ד [[שבט]] [[תש"י]]. | ב[[תש"י]] הגיע ר' שלום, כבחור מבוגר, ל[[ניו יורק]] ונכנס ל'[[יחידות]]' לרבי ריי"צ, שישה ימים לפני הסתלקותו, ביו"ד [[שבט]] [[תש"י]]. אחד מבני המשפחה סיפר שכאשר ר' שלום נכנס, הרבי הגיב: {{ציטוטון|אוי, חאניע!...}} והתרגש עמוקות. לאחר מכן התבטא הרבי – {{ציטוטון|זהו חאניע בחיצוניות ובפנימיות}}. מספרים שהרבי התרגש מאד מהפגישה עם בנו של חאניע, משל הדבר החזיר אותו לתקופה אחרת... | ||
ר' שלום הוכר עד מהרה כאחד העילויים הגדולים בישיבת ליובאוויטש ב[[ברוקלין]], כבעל כשרונות גאוניים ותלמיד חכם עצום, וכעובד השם בדרך [[חב"ד]]. בשנת [[תשי"ז]] התחתן עם מרת דבורה גליק. בשנת [[תשל"ד]] מונה על ידי [[הרבי]] ור' [[שמריהו גוראריה]] ל[[ראש ישיבה]] ו[[משפיע]] בישיבת "[[תומכי תמימים המרכזית]]. | ר' שלום הוכר עד מהרה כאחד העילויים הגדולים בישיבת ליובאוויטש ב[[ברוקלין]], כבעל כשרונות גאוניים ותלמיד חכם עצום, וכעובד השם בדרך [[חב"ד]]. בשנת [[תשי"ז]] התחתן עם מרת דבורה גליק. בשנת [[תשל"ד]] מונה על ידי [[הרבי]] ור' [[שמריהו גוראריה]] ל[[ראש ישיבה]] ו[[משפיע]] בישיבת "[[תומכי תמימים המרכזית]]. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ר' שלום מרוזוב היה יהודי מזן נדיר, תלמיד חכם מופלג, שהיתה לו ידיעה בכל מקצועות התורה. הוא היה בקי בש"ס ופוסקים, תנ"ך ומדרש, זוהר וכתבי האר"י, והיה ידען מופלא בחסידות (בגיל 60 הורה לו הרבי ללמוד קבלה). היה מוכר כמומחה גדול בהלכות קידוש החודש ומהלכים אסטרונומיים והתמצא אפילו בסוגיות של דקדוק. | ר' שלום מרוזוב היה יהודי מזן נדיר, תלמיד חכם מופלג, שהיתה לו ידיעה בכל מקצועות התורה. הוא היה בקי בש"ס ופוסקים, תנ"ך ומדרש, זוהר וכתבי האר"י, והיה ידען מופלא בחסידות (בגיל 60 הורה לו הרבי ללמוד קבלה). היה מוכר כמומחה גדול בהלכות קידוש החודש ומהלכים אסטרונומיים והתמצא אפילו בסוגיות של דקדוק. | ||
הוא שקד על תלמודו יומם ולילה, ושום דבר לא היה קיים בעולמו מלבד לימוד התורה. רבני חב"ד ופוסקים מכל העולם היו שואלים אותו את השאלות הקשות שלהם והוא היה עונה להם בענוות חן ובצניעות גדולה. {{ציטוטון|אפשר אולי לומר כך... אבל הרי מצד שני...}} – זה היה הסגנון העמוק של ר' שלום בעת שהיה מדבר בלימוד, תוך מנענע קלות את כל גופו. | הוא שקד על תלמודו יומם ולילה, ושום דבר לא היה קיים בעולמו מלבד לימוד התורה. רבני חב"ד ופוסקים מכל העולם היו שואלים אותו את השאלות הקשות שלהם והוא היה עונה להם בענוות חן ובצניעות גדולה. {{ציטוטון|אפשר אולי לומר כך... אבל הרי מצד שני...}} – זה היה הסגנון העמוק של ר' שלום בעת שהיה מדבר בלימוד, תוך מנענע קלות את כל גופו. בנוסף לכך, היה עובד השם מסוג אחר. הוא התפלל שעות ארוכות בכל יום, הידר במצוות במידה בלתי מצויה והיה יהודי ירא-שמים כחד מקמאי. | ||
כדרך חסידים הראשונים, הקפיד שעבודתו את השם תהיה ללא 'בליטות', וללא 'קונצים' והיה צורך להתבונן היטב כדי לעמוד על טיבו. | כדרך חסידים הראשונים, הקפיד שעבודתו את השם תהיה ללא 'בליטות', וללא 'קונצים' והיה צורך להתבונן היטב כדי לעמוד על טיבו. | ||