מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 17: שורה 17:
כששאלו את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסיבת התייסדות המקהלה, הסביר, שהחסידים עשו זאת כדי למנוע מאדמו"ר האמצעי להגיע ל[[כלות הנפש]], ולהמשיך אותו על ידי הנגינה לעולם הזה{{הערה|שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות]] י"ט כסלו תרח"צ.}}.
כששאלו את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסיבת התייסדות המקהלה, הסביר, שהחסידים עשו זאת כדי למנוע מאדמו"ר האמצעי להגיע ל[[כלות הנפש]], ולהמשיך אותו על ידי הנגינה לעולם הזה{{הערה|שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות]] י"ט כסלו תרח"צ.}}.


לצד פעולתה של המקהלה בתוככי החסידות, פעלה המקהלה גם בקהל היהודי שבחוצות [[רוסיה]], ובאמצעות מופעי נגינה, היו מפיצים את תורת החסידות ברחבי רוסיה הלבנה{{הערה|בדומה לפעולות [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]], בארגון '[[ערבי חב"ד]]' בהם היו מעבירים חסידים בעלי כשרון נגינה את מסריה של [[תורת החסידות]] לציבור הישראלי במסווה של מופעי נגינה.}}.
לצד פעולתה של המקהלה בתוככי החסידות, פעלה המקהלה גם בקהל היהודי שבחוצות [[רוסיה]], ובאמצעות מופעי נגינה, היו מפיצים את תורת החסידות ברחבי רוסיה הלבנה{{הערה|בדומה לפעולות [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]], בארגון '[[ערבי חב"ד]]' בהם היו מעבירים חסידים בעלי כשרון נגינה את מסריה של [[תורת החסידות]] לציבור הישראלי בשילוב מופעי נגינה.}}.


בזכות המקהלה, היחס לניגונים שחוברו בתקופת אדמו"ר האמצעי הינו יחס מיוחד, היות שבזכותם נשתמרו תווי הנגינה בדיוק רב, והתנועות של הניגונים שלהם נוגנו בקפידה{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ג', אגרת תתו.}}.
בזכות המקהלה, היחס לניגונים שחוברו בתקופת אדמו"ר האמצעי הינו יחס מיוחד, היות שבזכותם נשתמרו תווי הנגינה בדיוק רב, והתנועות של הניגונים שלהם נוגנו בקפידה{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ג', אגרת תתו.}}.
19,323

עריכות