שיחה:הברכות בראיית פני משיח: הבדלים בין גרסאות בדף

שיחה:הברכות בראיית פני משיח (עריכה)

גרסה מ־20:39, 23 ביולי 2013

נוספו 5,629 בתים , 23 ביולי 2013

←‏מקורות לנושא: פסקה חדשה

חזותיקוד ויקי

זוננשיין

מעלי קבצים

7,986

עריכות

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 ::: אני אכן הצעתי בזמנו את הענין, ואני {{בעד}} שזוננשיין או שנוזל יבקשו (היינו יתבעו) מהרה"ח ד. שטערן שיכתוב את הידוע לו על הענין בצורה מסודרת ואזי יהיה די והותר חומר לערך נפרד (או לפחות לפסקה מכובדת).--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 22:03, 14 ביולי 2013 (UTC)
 ::::שלחתי מייל. נראה מה הוא יענה.   •  '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]'''  •  ז' באב ה'תשע"ג  •   23:04, 14 ביולי 2013 (UTC)
+== מקורות לנושא ==
+כפי [[שיחת משתמש:יוסי ג#הברכות בראיית פני מלך המשיח|הצעתו של יוסי ג.]] השגתי את הטקסט המדובר, ואני מעתיק אותו כאן כדי שמי שיהיה לו כח/זמן/אפשרות יערוך את זה ויכניס לגוף הערך:
+כתב בשו"ת מנחת שלמה{{הערה|סי' צ"א סעיף כ"ז.}} שבהתגלות מלך המשיח נברך ארבע ברכות: א) חכם הרזים, "שבודאי יהי' שם ששים רבוא ישראל וכהנה וכהנה עד אין מספר". ב) שחלק מחכמתו ליראיו. ג) שחלק מכבודו ליראיו, "ואין לכוללם בברכה אחת". ד) שהחיינו.
+אך בשו"ת לב חיים לר"ח פלאג'י{{הערה|ח"ב סי' מ"ב.}} הביא שמברכים על הגאולה רק ב' ברכות – שהחיינו ו"גאל ישראל".
+ולכאו' אפ"ל שאינם חולקים, דהנה, בשו"ת לב חיים נשאל "מה ברכה אנו מברכים על הגאולה ורוב טובה", משא"כ במנחת שלמה הלשון "לקבל פני משיח".
+ועפ"ז י"ל, שבשו"ת לב חיים מדבר על הברכות שמברכים על הגאולה עצמה (גם אם ברגע הגאולה המברך אינו רואה את מלך המשיח). משא"כ המנחת שלמה מציין ברכות הנוגעות למלך המשיח, וע"כ לא ציין את ברכת גאל ישראל שהיא על עצם הגאולה.
+אמנם ברכת שהחיינו כתבו שניהם. וי"ל, שאה"נ, ובאמת יברכו פעמיים (באם זה לא יהי' בו זמנית) פעם אחת על הגאולה ופעם שני' כשרואה את מלך המשיח.
+ועדיין יש לברר בטעם שיברכו חכם הרזים, והרי ברכה זו{{הערה|שו"ע או"ח ח"א סי' רכ"ד ס"ה.}} היא על ראיית ששים ריבוא מישראל, ולכאורה אינה קשורה למשיח עצמו, ובפשטות נראה דבאמת יברכו רק אם יהיו אז שישים ריבוא, ולא מצד ראיית מלך המשיח עצמו.
+אמנם בטור{{הערה|או"ח ח"א סי' רכ"ד.}} כ', שאת ברכת חכם הרזים אומרים אף על חכם מופלג בחכמה, ועפ"ז שפיר שייך לברך על ראיית מה"מ עצמו ברכה זו.
+ובנוגע למעשה (לפענ"ד):
+'''ברכת שהחיינו''' – בדבר מלכות ש"פ תזו"מ כותב כ"ק אד"ש מה"מ וזלה"ק: "ועוד והוא העיקר – שכל זה נעשה בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים, כך שיכולים להודות ולברך על לידת והתגלות המשיח: "שהחיינו{{הערה|"להעיר, שברכת שהחיינו מברכים על שמחה הנרגשת בלב – דוקא על דבר שישנו בפועל עתה".}} וקיימנו והגיענו{{הערה|"וי"ל גם מלשון נגיעה, שיכולים (לא רק להראות, אלא גם) לגעת (אָנרירען – לקו"ת ר"פ שמיני)".}} לזמן הזה"". ובמילא פשוט שיברכו.
+'''ברכת גאל ישראל''' – בשיחת כ"ק אד"ש מה"מ על אגה"ת פי"א{{הערה|נדפס בשיעורים בספה"ת ח"ג עמ' 1277.}} שברכת "גואל ישראל" לשון הווה אינה ברכה לבטלה, כי תהליך הגאולה מתחיל־מתמשך בכל יום. ועפ"ז נראה שכיון שכבר בירכו בתפילה על הגאולה (תהליך הגאולה), לא יברכו שוב – בברכה בפ"ע – על הגאולה.
+'''ברכת שחלק מחכמתו''' – מסופר{{הערה|ראה יומן ד' שבט התש"י (נדפס בשיחות קודש תש"י הוצאת מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח – תשנ"ח).}}, ששאלו את כ"ק אד"ש מה"מ אם לברכה כשרואים את פני הרבי הריי"ץ וענה שרבי הוא למעלה מזה.
+'''ברכת שחלק מכבודו''' – לכאו' ע"ד הנ"ל בנוגע לחלק מחכמתו הוא בנוגע לזה. בפרט ע"פ דברי כ"ק אדמו"ר האמצעי{{הערה|שער האמונה פנ"ו.}} שמשיח הוא מלך "בדוגמא דמלך מלכי המלכים מפני שבו יגלה ממהו"ע אא"ס ממש", וזה למעלה ממלך סתם.
+'''ברכת חכם הרזים''' – ע"פ הטור נראה שיברכו, ובמיוחד ע"פ פס"ד הרמב"ם{{הערה|הל' תשובה פ"ט ה"ב.}} שמשיח הוא חכם גדול יותר משלמה (ואין לומר שגם בזה לא שייך כי משיח הוא למעלה מזה, דלכאורה הכוונה בנאמר שרבי למעלה מזה הוא דוקא על "שחלק" משא"כ כאן){{הערה|ועיי' ג"כ בשיעורים בספה"ת (בהקדמת המלקט), שאדה"ז הי' בבחי' חכם הרזים.}}.
+ויש לעיין לגבי ברכת "מחיה המתים" האם כשיראו יצטרכו לברך או לא כיון שנפטרים בתפילה{{הערה|וכן יתכן עוד ברכות על שינויים בעולם וכדומה.}}, ולכאו' יש להוכיח מהדין שמברכים מחי' המתים כשרואה חברו, והרי בכ"י אומרים ברכה זו ג"פ, ואעפ"כ מברך שוב כשרואה חבירו. וצ"ע{{הערה|על כל זה ועוד ראה בגליון הערות התמימים ואנ"ש מג דישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, בתחילתו.}}.
+{{הערות שוליים}}