זמן: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 405 בתים ,  20 במרץ 2013
מ
סדר
מ (סדר)
שורה 3: שורה 3:
'''זמן''' נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה.
'''זמן''' נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה.


על פי שיטת רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]{{הערת שוליים|בספרו ועשה טוב, קרוב לתחילתו.}}, הזמן אינו נברא מחודש שנברא בבריאת העולם, והוא היה גם לפני בריאת העולם.
==בריאת הזמן==
===שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב===
לפי שיטת רבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]{{הערת שוליים|בספרו ועשה טוב, קרוב לתחילתו.}}, הזמן אינו [[נברא]] מחודש שנברא ב[[בריאת העולם]], אלא הוא היה כבר קודם בריאת העולם.


אך לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים| ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] שער הק״ש, בד״ה להבין פ״ר דק״ש.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] הזמן הוא דבר מחודש, וכשיטת [[הרמב"ם]],  [[רס"ג]], {{הערת שוליים|1=[[אמונות ודעות]] מ״ג ד״ה והראיה הד'.}} [[רשב"א]] {{הערת שוליים|שו"ת תי"ח.}} [[רמ"ע מפאנו]]{{הערת שוליים|עשרה מאמרות, מאמר אם כל ח״א פט"ז.}} וה[[ספורנו]]{{הערת שוליים|בתחילת פירושו על התורה.}}
===שיטת אדמור הזקן===
אך לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים| ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידור]] שער הקריאת שמע, בדיבור המתחיל להבין פרק ראשון דקריאת שמע.}} בשם [[המגיד ממזריטש]] הזמן הוא דבר מחודש שנברא בבריאת העולם כיתר הברואים. שיטה זו היא גם שיטת [[הרמב"ם]],  ה[[רס"ג]]{{הערת שוליים|1=[[אמונות ודעות]] מ״ג ד״ה והראיה הד'.}}, ה[[רשב"א]]{{הערת שוליים|שו"ת תי"ח.}}, ה[[רמ"ע מפאנו]]{{הערת שוליים|עשרה מאמרות, מאמר אם כל ח״א פט"ז.}} וה[[ספורנו]]{{הערת שוליים|בתחילת פירושו על התורה.}}.


אחת מהקושיות הנשאלות על שיטת [[המגיד]], היא הנאמר במדרש {{הערת שוליים|בראשית רבה רפ"ג.}}: מלמד שהיה סדר זמנים קודם. כן גם מובא בגמרא: אלפיים שנה קדמה תורה לעולם, ומכח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו, אך [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=בספר '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=179 שערי אמונה]'''.}} מכריח כי הדבר נכון, שהרי שורה ארוכה של ראשונים אומרים כן, וישנם תירוצים שונים על קושיות אלו.{{הערת שוליים|ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז.}}
====הקושיות על שיטה זו====
על שיטה זו של [[הרב המגיד]], יש מספר קושיות:


== בריאת הזמן ==
הקושיה העיקרית היא מהנאמר ב[[מדרש]]{{הערת שוליים|בראשית רבה רפ"ג.}}: {{ציטוטון|מלמד שהיה סדר זמנים קודם}} ומהמובא ב[[גמרא]]: {{ציטוטון|אלפיים שנה קדמה [[תורה]] ל[[עולם]]}}. מכוח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו, אך [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=בספר '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=b36a8060-af87-44e2-a5d7-500de81c456a&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=179 שערי אמונה]'''.}} מכריח כי הדבר נכון, שהרי שורה ארוכה של ראשונים סוברים גם כך, וישנם תירוצים שונים על קושיות אלו{{הערת שוליים|ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז.}}.


בזמן ישנו שני חלקים:  
קושיה נוספת היא, איך שייך לומר שבריאת העולם הייתה ב[[כ"ה באלול]]{{הערת שוליים|לפי שיטת רבי אליעזר ב[[מסכת ראש השנה]].}} או ב[[כ״ה באדר]]{{הערת שוליים|1=לפי שיטת רבי יהושע שם.}}, הרי אם מציאות הזמן היא ברייה חדשה, לא היה קיים הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ״ה אדר (או כ״ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים.
 
[[הרבי]] מתרץ על קושיה זו{{הערת שוליים|1=שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=26d10d81-f5d2-4e6c-9ba2-b19a522b0f51&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=181 עמ' ק"צ].}}, כיון שהזמן (ככל הנבראים) נברא [[מאין ליש]], וביכולתו של [[הקב"ה]] לברוא את הזמן כיום ראשון, כך ביכולתו לברוא יום שני בלי יום ראשון. כך גם לגבי התאריך, כ"ה אלול או כ"ה אדר, הקב"ה יכול לבוראם בלי כ"ד ימים קודמים.
 
==חלקים בזמן==
בזמן ישנם שני חלקים:  


א. הזמן המשוער והנמדד, הוא פשוט שהוא נברא שהרי לפני בריאת העולם לא היה כלי למדידת הזמן ע"י ה[[שמש]] וה[[ירח]].
א. הזמן המשוער והנמדד, הוא פשוט שהוא נברא שהרי לפני בריאת העולם לא היה כלי למדידת הזמן ע"י ה[[שמש]] וה[[ירח]].


ב. עצם המשך הזמן, וגם הוא [[נברא]]. ודלא כדעת
ב. עצם המשך הזמן, וגם הוא [[נברא]]. ודלא כדעת העקרים. {{הערת שוליים|1=עיין [[דרך מצוותיך|ספר המצוות]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ ב[[עשרה מאמרות (ספר)]] לרמ"ע מפאנו (שם).}}
העקרים. {{הערת שוליים|1=עיין [[דרך מצוותיך|ספר המצוות]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצות האמנת האלקות פי"א ובכ"מ ב[[עשרה מאמרות (ספר)]] לרמ"ע מפאנו (שם).}}
 
== קושיות בנושא ==
יש המקשים: איך שייך לומר שבריאת העולם היתה בכ"ה ב[[אדר]]{{הערת שוליים|1=לפי שיטת רבי יהושע ב[[מסכת ראש השנה]].}} או בכ״ה באלול{{הערת שוליים|לפי שיטת רבי אליעזר שם.}}, הרי מציאות הזמן הוא נברא ונתחדש כשנברא העולם, ולפני זה לא היה הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ״ה אדר (או כ״ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים).


הרבי הסביר, כי אין זה זמן דמיוני, אלא שכיון שהזמן נברא  מאין ליש, כשם שביכלתו ית׳ לברוא את הזמן כיום ראשון, ביכלתו לבראו לכתחילה בתור סיומה של שנה, כ"ה אלול או כ"ה אדר (אף שלא קדמו מציאות זמן לפני זה). {{הערת שוליים|1=שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&hilite=26d10d81-f5d2-4e6c-9ba2-b19a522b0f51&st=%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97&pgnum=181 עמ' ק"צ].}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בריאת העולם]]
[[קטגוריה:בריאת העולם]]