מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
אין תקציר עריכה
(←‏גל המעצרים השלישי - תש"ח: 51 שעות ביום א'???)
מאין תקציר עריכה
שורה 51: שורה 51:
* ר' [[פנחס אלטהויז]] - החסיד ר׳ פנחס אלטהויז - או כפי שכונה בפי אחיו החסידים "פיני'ע" - היה  בנו של ר׳ [[אליהו חיים אלטהויז]]. ר' פיני'ע כמו אביו, היה ידיד ונאמן בית [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא נאסר בגיל צעיר, כאשר היה בן שלושים וחמש שנים בלבד.
* ר' [[פנחס אלטהויז]] - החסיד ר׳ פנחס אלטהויז - או כפי שכונה בפי אחיו החסידים "פיני'ע" - היה  בנו של ר׳ [[אליהו חיים אלטהויז]]. ר' פיני'ע כמו אביו, היה ידיד ונאמן בית [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא נאסר בגיל צעיר, כאשר היה בן שלושים וחמש שנים בלבד.


לאחר שרי פיני'ע נאסר ברחה אשתו מביתה יחד עם הילדים, בפחדה פן יאסרו גם אותה. לימים סיפרה רעייתו, כי בנה ביקר אצל אנשי הנ.ק.וו.ד. בלניגרד והתעניין אצלם לדעת מה עלה בגורל אביו — מאחר שאין לו ממנו כל ידיעה. הבכירים שבהם ענו לו, כי אין לו מה להתענין, מאחר שהרגו אותו ביריה — יחד עם כל אנשי קבוצת שניאורסאהן שנאסרו באותו יום, ואשר חיסלו אותם ביריה אחד לאחד!
לאחר שר' פיני'ע נאסר, ברחה אשתו מביתה יחד עם הילדים, בפחדה פן יאסרו גם אותה. לימים סיפרה רעייתו, כי בנה ביקר אצל אנשי הנ.ק.וו.ד. בלניגרד והתעניין אצלם לדעת מה עלה בגורל אביו — מאחר שאין לו ממנו כל ידיעה. הבכירים שבהם ענו לו, כי אין לו מה להתענין, מאחר שהרגו אותו ביריה — יחד עם כל אנשי קבוצת שניאורסאהן שנאסרו באותו יום, ואשר חיסלו אותם ביריה אחד לאחד!


כעבור שנים, סיפרה מרת בת שבע אלטהויז, שלימים פגשה את אחד החסידים שהתגורר בנעוול, שאף הוא היה במאסר באותה תקופה. אותו חסיד סיפר לה, שכשהיה במאסר, הוציאו אותו באחד הימים מתאו על מנת להעבירו לתא אחר. עד שהתא השני פונה, העמידו אותו בקצה המסדרון עם הפנים אל הקיר, בעומדו שם ממתין, שמע צעקות רמות מתוך חדר סמוך: "אתה מוכן לדבר?" צעק אחד החוקרים ששהה בחדר. לאחר שתיקה קצרה, נשמעו לפתע צליפות שוט מחרידות. "הבנתי כי הנחקר הוא אחד מהחסידים", סיפר החסיד.
כעבור שנים, סיפרה מרת בת שבע אלטהויז, שלימים פגשה את אחד החסידים שהתגורר בנעוול, שאף הוא היה במאסר באותה תקופה. אותו חסיד סיפר לה, שכשהיה במאסר, הוציאו אותו באחד הימים מתאו על מנת להעבירו לתא אחר. עד שהתא השני פונה, העמידו אותו בקצה המסדרון עם הפנים אל הקיר, בעומדו שם ממתין, שמע צעקות רמות מתוך חדר סמוך: "אתה מוכן לדבר?" צעק אחד החוקרים ששהה בחדר. לאחר שתיקה קצרה, נשמעו לפתע צליפות שוט מחרידות. "הבנתי כי הנחקר הוא אחד מהחסידים", סיפר החסיד.


כמה דקות לאחר מכן נפתחה הדלת, ואנשי הנ.ק.וו,ד. יצאו החוצה עם הנחקר. "לא התאפקתי", הוסיף האיש לספר, "והפנתי את ראשי לראות מיהו הנחקר וראיתי את דמותו של ר׳ פינייע אלטהויז כשהוא כולו חבול, מלא דם. לפי מצבו, נראה שלא היה צריך אפילו לירות בו כדי להרגו...
כמה דקות לאחר מכן נפתחה הדלת, ואנשי הנ.ק.וו,ד. יצאו החוצה עם הנחקר. "לא התאפקתי", הוסיף האיש לספר, "והפנתי את ראשי לראות מיהו הנחקר וראיתי את דמותו של ר׳ פיני'ע אלטהויז כשהוא כולו חבול, מלא דם. לפי מצבו, נראה שלא היה צריך אפילו לירות בו כדי להרגו...


* ר' [[פייביש אסתרין]] - ר׳ פייביש היה הגבאי של בית הכנסת בלנינגרד. שבוע לפני מאסרו קיבל הודעה מטעם הק.ג.ב. כי הוא מוזמן לבוא אליהם, יחד עם החסיד ר' דובער קוזניצוב, אשר היה מנהל את המקוה. הם ביקשום למסור בידם את המפתחות של המקוה, אך ר׳ פייביש יחד עם ר׳ דובער, ענו להם בתוקף רב: "לא ניתן לכם את המפתחות של המקוה על מנת שתסגרו אותה! רצונכם לסגור את המקוה - עשו כרצונכם, אך אנחנו את המפתחות לא ניתן בשום אופן! יותר טוב שתסגרו את בית הכנסת - ולא את המקוה!" אחד מאנשי הק.ג.ב. בשמעו את דבריו התקיפים, ענה להם בזעם: - ״עוד תשלמו היטב בעד העקשנות שלכם!"
* ר' [[פייביש אסתרין]] - ר׳ פייביש היה הגבאי של בית הכנסת בלנינגרד. שבוע לפני מאסרו קיבל הודעה מטעם הק.ג.ב. כי הוא מוזמן לבוא אליהם, יחד עם החסיד ר' דובער קוזניצוב, אשר היה מנהל את המקוה. הם ביקשום למסור בידם את המפתחות של המקוה, אך ר׳ פייביש יחד עם ר׳ דובער, ענו להם בתוקף רב: "לא ניתן לכם את המפתחות של המקוה על מנת שתסגרו אותה! רצונכם לסגור את המקוה - עשו כרצונכם, אך אנחנו את המפתחות לא ניתן בשום אופן! יותר טוב שתסגרו את בית הכנסת - ולא את המקוה!" אחד מאנשי הק.ג.ב. בשמעו את דבריו התקיפים, ענה להם בזעם: - ״עוד תשלמו היטב בעד העקשנות שלכם!"