ישראל אריה לייב שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

עריכה
(←‏ביוגרפיה: עריכה)
(עריכה)
שורה 11: שורה 11:
בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גורארי", שם אותו אימץ לחייו. בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}.
בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גורארי", שם אותו אימץ לחייו. בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}.


בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. בשנת [[תרצ"ג]] החליט לצאת מגרמניה ולעלות ל[[ארץ ישראל]]. לשם כך היה זקוק למסמכים מהשלטון הנאצי וגיסתו, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] כבר הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי ב[[פריז]] ([[צרפת]]) ומשם דאגה להשיג את המסמכים במשרדי השלטון הנאצי. בהגיעו ל[[ארץ ישראל]] התיישב בעיר [[תל אביב]], שם עבד בספרייה העירונית. לאחר מכן פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3).
בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת מרת גניה רויטמן (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מלוד'ז, שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לוד'ז).


ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נשא ל[[אשה]] את מרת גניה רויטמן.  
בשנת [[תרצ"ג]] החליט לצאת מגרמניה ולעלות ל[[ארץ ישראל]] יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מהשלטון הנאצי. גיסתו, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] כבר הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי ב[[פריז]] ([[צרפת]]) ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי. בהגיעו ל[[ארץ ישראל]] התיישב בעיר [[תל אביב]], שם עבד בספרייה העירונית. לאחר מכן פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3). דליה עבדה במקביל כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.
 
ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] הם נישאו.


בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]].  
בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]].  
שורה 37: שורה 39:


*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.
*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.
==אשתו==
אשתו של ר' ישראל אריה לייב, גב' גניה, נולדה ב[[כ"ה באלול]] [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגראם בלוד'ז (שהי' אז עדיין תחת ממשלת [[רוסיה]], לאחר מכן הי' זה חלק מ[[פולין]]), שתיהם נרצחו בגטו לוד'ז.
בשנת [[תרצ"א]] היא הגיע לברלין, שם נפגשה לראשונה עם ר' ישראל אריה לייב. בשנת [[תרצ"ג]] היא עלתה יחד עם ר' ישראל אריה לייב ל[[ארץ ישראל]]. כשהגיעה לארץ הקודש, היא עבדה במשך שנתיים בבית מרקחת ב[[תל אביב]].
ב[[ל' באב]], יום א' ד[[ראש חודש]] [[אלול]] [[תרצ"ט]] התחתנה עם ר' ישראל אריה לייב ב[[תל אביב]].


==בתו==
==בתו==