39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
'''זמן הקריאה:''' מיום ראשון בתחילת השבוע עד [[שבת]] לפני סעודת הבוקר, כי כן ציוה [[רבי יהודה הנשיא|רבינו הקדוש]] את בניו {{ציטוטון|אל תאכלו לחם בשבת, עד שתקראו את כל הפרשה}}. ויש נוהגים להעביר כל הסדרה דווקא בערב שבת. אך בדיעבד, יכולים להשלים עד סוף יום שלישי שאחרי שבת. ואם עדיין לא אמר - יכולים להשלים עד [[שמחת תורה]]. | '''זמן הקריאה:''' מיום ראשון בתחילת השבוע עד [[שבת]] לפני סעודת הבוקר, כי כן ציוה [[רבי יהודה הנשיא|רבינו הקדוש]] את בניו {{ציטוטון|אל תאכלו לחם בשבת, עד שתקראו את כל הפרשה}}. ויש נוהגים להעביר כל הסדרה דווקא בערב שבת. אך בדיעבד, יכולים להשלים עד סוף יום שלישי שאחרי שבת. ואם עדיין לא אמר - יכולים להשלים עד [[שמחת תורה]]. | ||
'''אופן הקריאה:''' לכתחילה יש לומר כל פסוק פעמיים ומיד לומר את התרגום [[המגיד ממעזריטש]] אומר שלדעת אליהו הנביא רק בדרך זו יוצאים ידי חובה, אבל מעיקר הדין יכולים לומר גם בצורה אחרת, כמו קריאת כמה פסוקים (או כל הפרשה) ורק אחר-כך לומר את התרגום. | '''אופן הקריאה:''' לכתחילה יש לומר כל פסוק פעמיים ומיד לומר את התרגום [[המגיד ממעזריטש]] אומר שלדעת [[אליהו הנביא]] רק בדרך זו יוצאים ידי חובה, אבל מעיקר הדין יכולים לומר גם בצורה אחרת, כמו קריאת כמה פסוקים (או כל הפרשה) ורק אחר-כך לומר את התרגום. | ||
פסוק שאין עליו תרגום - יש לומר את הפסוק עצמו שלוש פעמים. | פסוק שאין עליו תרגום - יש לומר את הפסוק עצמו שלוש פעמים. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
יש נוהגים לומר את כל הפרשה מתחילתה עד סופה ברצף ובלי כל הפסקה לעיסוק או דיבור כלשהו [מסופר על חסיד אחד, שבאם נאלץ להפסיק בדיבור - שב וקרא מתחילת הפרשה]. אך מעיקר הדין אפשר להפסיק בין הפסוקים (ואף אפשר לומר כל יום קטע מתוך הפרשה, כאמור). | יש נוהגים לומר את כל הפרשה מתחילתה עד סופה ברצף ובלי כל הפסקה לעיסוק או דיבור כלשהו [מסופר על חסיד אחד, שבאם נאלץ להפסיק בדיבור - שב וקרא מתחילת הפרשה]. אך מעיקר הדין אפשר להפסיק בין הפסוקים (ואף אפשר לומר כל יום קטע מתוך הפרשה, כאמור). | ||
'''התרגום:''' מעיקר הדין אפשר ללמוד פירוש רש”י או פירוש אחר במקום התרגום, אך ירא שמים יעדיף לקרוא את התרגום כי יש בו מעלות רבות [א) “ניתן בסיני”, ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא משפיע כוחות קדושה נעלים | '''התרגום:''' מעיקר הדין אפשר ללמוד פירוש רש”י או פירוש אחר במקום התרגום, אך ירא שמים יעדיף לקרוא את התרגום כי יש בו מעלות רבות [א) “ניתן בסיני”, ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא משפיע כוחות קדושה נעלים, וכאמור, דעת אליהו הנביא היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום, ומצד שני היות שגם בפירוש [[רש"י]] יש מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], הרי ירא שמים המהדר ומקפיד ילמד גם תרגום וגם רש”י. | ||
'''פסוק אחרון:''' בסוף הפרשה, לאחר אמירת התרגום של הפסוק האחרון, טוב לחזור פעם נוספת על הפסוק עצמו, כדי לסיים בפסוק מן התורה ולא בתרגום, ויש (כמו חב”ד) שאין נוהגים כך. | '''פסוק אחרון:''' בסוף הפרשה, לאחר אמירת התרגום של הפסוק האחרון, טוב לחזור פעם נוספת על הפסוק עצמו, כדי לסיים בפסוק מן התורה ולא בתרגום, ויש (כמו חב”ד) שאין נוהגים כך. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
'''ההפטרה:''' לאחר סיום קריאת הפרשה קוראים את ההפטרה (פעם אחת וללא תרגום). ביום טוב ובשבת שחל בה יום טוב או חול-המועד, שאין קוראים פרשת השבוע - אין צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום. | '''ההפטרה:''' לאחר סיום קריאת הפרשה קוראים את ההפטרה (פעם אחת וללא תרגום). ביום טוב ובשבת שחל בה יום טוב או חול-המועד, שאין קוראים פרשת השבוע - אין צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום. | ||
שכר - המעביר הסדרה זוכה בשכר גדול - | שכר - המעביר הסדרה זוכה בשכר גדול - {{ציטוטון|מאריכים ימיו ושנותיו}}. | ||
==מנהג נשיאי חב”ד== | ==מנהג נשיאי חב”ד== | ||