לייב שרה'ס

רבי לייב שרה'ס, (י"ז תמוז ת"צ - ד' באדר תקנ"א) היה צדיק נסתר והיה נודד על פני עירות שונות ברוסיה, נודע כבעל מופת ופודה שבוים.

מקום המצבה המשוערת של ר' לייב שרה'ס כפי שהתגלתה בשנים האחרונות (הכיתוב מהשנים האחרונות): פה חלקת מחוקק ספון הרה"ק ר' לייב שרה'ס זיע"א [= הרב הקדוש רבי לייב בן שרה זכרו יגן עלינו אמן]

בספר רזיא-ל המלאך מובאת תפילה אודותיו שיהיה לו פתיחת המוחין, והרבי הכריע כי ללא ספק הכוונה היא אליו, ולמרות שהספר נכתב לפני שהיה בעולם[1].

תולדות חייועריכה

שם הוריועריכה

יוסף, ר' לייב לא הכיר את אביו שנפטר בעודו ילד קטן, ומקובל לומר שאביו היה מהל"ו צדיקים נסתרים.

לידהעריכה

נולד י"ז תמוז ת"צ ברובנה.

בהגיעו לגיל בר מצוה, הביאה אותו אמו אל הבעל שם טוב, והוא אמר שהוא ייתן לו מתנה מאוד יפה לכבוד הבר מצווה, אך הנוכחים לא הבינו למה ירמזון דבריו של המגיד, מכיון שלא נתן בידיהם מאומה. לימים אמרו הצדיקים שהדורון היה חלק משורש נשמת האור החיים הקדוש, שנסתלק לשמי מרום בשבת קודש ט"ו תמוז תק"ג], ערב יום הבר מצוה[2].

המגיד ממזריטש העיד עליו כי "כל מעשיו הינם בלתי לה' לבדו", והוא נחשב לאיש פלאי אפילו ביחס לדורו, ראה וידע כל הנעשה, עסק רבות בפדיון שבויים ובתיקוני נשמות, והשתדל כל העת להסתיר את מעשיו וצדקותו.

דרכו היה לנסוע מספר פעמים בשנה אל רבי פנחס מקוריץ. בשנת תקנ"א בא לקוריץ ליום כיפור, ובמוצאי היום הלך לקבל ברכת השנה מרבי פנחס, שהכניסו לחדרו וסגר את הדלת אחריהם. כעבור זמן יצאו הצדיקים כשעיניהם דומעות והנוכחים שמעו כיצד רבי פנחס אומר לרבי לייב "מה אעשה שרצונכם הוא להיות תחלה", וכאשר במהלך אותה שנה הסתלקו שני הצדיקים, כאשר רבי לייב הסתלק ראשונה בד' באדר תקנ"א בעיר מגוריו יאלטישקוב, הבינו את כוונת דבריהם הקדושים.

זהותועריכה

באחת השיחות התייחס הרבי לעובדה שהזכיר את הסבא משפאליע ואת ר' לייב שרה'ס כאותו אדם: "מונח בפשטות לומר, שזה אותו אחד. כיוון שבכלל הן בנוגע לסבא משפאליע והן בנוגע לר' לייב שרה'ס, יודעים מאוד מעט. ומה שיודעים בקשר לכל אחד משניהם הוא - שכל העניינים שאירעו אצל שניהם, אירעו באותו זמן, ושניהם היו תלמידים של המגיד, ולשניהם הייתה שייכות לבעל שם טוב, ולשניהם היה אותו שם, ואצל שניהם אירעו הרבה מופתים, ושניהם היו נסתרים - שלכן מונח בשכל לומר, שהם היו אותו אדם"[3].

הרבי לא קבע את זיהויים של שני הצדיקים כאדם אחד באופן מוחלט, אלא אמר ש"עד שלא יגיע מישהו ויאמר שהוא ראה שני קברים ושני מצבות ובשני מקומות שונים. והוא יהיה איש נאמן - הרי עד אז אפשר לומר ששניהם היו אותו אדם, ושלום על ישראל"[4]. על פי הנחה זאת, שהסבא משפולי ור' לייב הוא אדם אחד, הסביר הרבי מדוע ניגנו בשביעי של פסח את ניגונו של הסבא, אך הוסיף ואמר כי אם יתברר שאינו מדובר באותו אדם, הרי שיתכן שהניגון נבחר בשל תוכנו ולא בשל מחברו[5].

בהתאם לכך, ישנם המצדדים בטענה כי ר' לייב שרה'ס איננו הסבא משפולי, היות שמקורות רבים מצביעים על קיום שני קברים שונים לשני הצדיקים[6].

בנוסף, מקורות נאמנים מספרים כי ידוע על משפחתם של שני צדיקים אלו, ומתברר שמדובר בשני צדיקים המשתייכים למשפחה אחת, אך למעשה היו שני צדיקים שונים, שהיו בני דודים[7]. כמו כן העובדה שלכל אחד מהצדיקים מתייחסות משפחות שונות שאינן קשורות זו לזו, מלמדת על כך כי מדובר בשני צדיקים שונים[8].

חסידים אמרו, שבוודאי שורש נשמתם הוא אחד, ולכן הרבי אמר שמצד הנשמה הם אחד, אף שיתכן שמצד גופם הם שני אנשים נפרדים[9].

הערות שוליים

  1. שיחות קודש תש"ל ח"ב, ע' 58
  2. אור יקרות חלק א' עמ' שסא.
  3. שבת פרשת אחרי תש"ל.
  4. שניים שהם אחד, מתוך כתבתו של הרב מרדכי מנשה לאופר באתר צעירי חב"ד.
  5. שיחות קודש תש"ל חלק ב' עמוד 99
  6. הסבא קבור בשפולי. אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב, ורבי לייב ביאלטישקוב
  7. בקובץ 'בית אהרן וישראל', קיט, דבריו של רבי שאול יששכר ביק אב"ד מעזיבוז' ומאהליב בשם חותנו הרה"ק רבי שלום פרלוב מקוידינוב - בראהין, מובא במכתבו של ר' חיים גולבסקי
  8. [ראה מחקר בנושא באתר תולדות ושרשים http://toladot.blogspot.co.il/2010/08/blog-post_25.html]
  9. מפי ר' יואל כהן.