לואי ברנדייס

מר לואי דמביץ ברנדייס (ט"ו חשון תרי"ז - י"ד תשרי תש"ב) היה שופט יהודי-אמריקאי, ממנהיגי ארגון 'ציוני אמריקה', והיהודי הראשון שכיהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית.

סייע ליציאת אדמו"ר הריי"צ מרוסיה ובענינים נוספים הקשורים בתנועת חב"ד.

תולדות חיים

נולד בט"ו חשון תרי"ז בלואיוויל שבקנטקי לאדולף ברנדייס ופרדריקה דמביץ, צאצאים למשפחות יהודיות אמידות מהעיר מפראג כבן הזקונים בין ארבעה ילדים.

בתקופת ילדותו, נקלע אביו לקשיים כספיים והתגורר במשך תקופה מסויימת באירופה, ובתקופה זו התחנך בדרזדן שבגרמניה.

לדודו מר לואי נפתלי דמביץ, היתה השפעה רבה עליו, מה שבא בין השאר לידי ביטוי בכך שכינה את עצמו "דמביץ" ושינה את שמו האמצעי (דויד) לדמביץ, בהשפעתו של הדוד שהיה עורך דין, פנה ללימודי משפטים, ואף רכש השכלה יהודית.

כסטודנט באוניברסיטת הרווארד, בלט בכישוריו ובהצטיינותו, והגיע לציון ממוצע 97, ציון חסר תקדים בתולדות הפקולטה למשפטים באוניברסיטה זו, וסיים את לימודי התואר בגיל 20 בלבד, צעיר בשנה מהגיל המקובל.

מייד לאחר שסיים את לימודיו פתח בקריירה משפטית תחילה כפרקליט מצליח בלואיוויל ואחר כך בבוסטון.

בגיל 34, התחתן עם בת דודתו מדרגה שנייה, אליס גולדמארק.

במהלך הקריירה שלו התבלט כמגינם של הצרכנים ושל ארגוני פועלים, השפיע במידה רבה על פתיחת שוק ביטוחי החיים, ושימש כבורר בשביתות. בתיקים חשובים רבים עבד בהתנדבות.

בשנת תרע"ד התמנה ברנדייס ליו"ר הוועד הפועל הציוני בארצות הברית, ולידידותו הקרובה עם הנשיא וילסון היתה השפעה על תמיכת ארצות הברית בהצהרת בלפור.

בשנת תרע"ו הודיע הנשיא וילסון על הכוונה למנות אותו לשופט בבית המשפט העליון, והיה היהודי הראשון שכיהן בבית המשפט העליון.

פרש לגמלאות בגיל 83 בשנת תרצ"ט, וקצת יותר משנתיים אחר כך נפטר בי"ד תשרי תש"ב.

השפעתו על המשפט האמריקני והעולמי ניכרת עד היום, ודבריו מצוטטים בפסקי דין רבים בעולם המערבי.

הונצח במספר מקומות ברחבי העולם, ביניהם, רחובות בערים רבים ברחבי הארץ הקרויים על שמו, קיבוץ עין השופט, שכונה בחדרה, יער ברנדייס בין קריית אתא לקריית ביאליק, בתי ספר במספר ערים במדינת ישראל, אוניברסיטת ברנדייס במסצ'וסטס ומוסדות שונים נוספים בארצות הברית, ועוד.

קשריו עם חסידי חב"ד

לאחר שחרורו של אדמו"ר הריי"צ מהמאסר, התיישב במלחובקה, ובמשך חודש וחצי פעלו חסידי חב"ד במסע לחצים דיפלומטי כדי להביא לאישור שחרורו של הרבי משפחתו ורכושו מברית המועצות.

בין ראשי הפועלים בעניין היה העורך דין מר אשר רבינוביץ, שהצליח להשפיע על מר ברנדייס להצטרף למאמצי ההצלה.

ברנדייס בתורו, פנה לבכירי ממשל כגון הסנטורים וגנר וויליאם בורה, ובסופו של דבר גם על נשיא ארצות הברית מר קלווין קולידג.

בעת ביקורו הראשון של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית בשנת תר"צ, זכה לפגישה אישית עם הרבי. במהלך הפגישה השפיע עליו אדמו"ר הריי"צ להתגייס להוביל את הפעילות להצלת יהודים ברוסיה.

לאחר הפגישה שהשפיעה עמוקות על השופט, היה זה שתיאם את הפגישה בין הרבי לנשיא ארה"ב באותה שעה מר הרברט הובר.

בזמן מלחמת העולם השניה אדמו"ר הריי"צ היה נצור בוורשה המופגזת, וגם הפעם הפעיל השופט ברנדייס את קשריו, פנה ליועצו של הנשיא רוזוולט מר בנג'מין כהן וכן למנהל רשות הדואר וכולם ביחד לחצו על מזכיר המדינה קורדאל האל לסייע בחילוצו של הרבי ולבסוף המאמצים נשאו פרי.

כשהגיע הרבי לארצות הברית שיגר מכתב תודה לשופט הראשי מר לואיס ברנדייס: "בזה הנני לתת – בשמי ובשם כל בני משפחתי – את תודתי וברכתי לכבוד רום מעלתו עבור כל הטוב והחסד אשר עשה עמדי, בהמלצתו הטובה ובהשתדלותו להוציא אותנו בעזרת השם יתברך מן המיצר אל המרחב".