יחיאל הלפרין (חזן)
החזן יחיאל הלפרין (כונה גם ר' יחיאל דער חזן או יחיאל דער משולח), היה שליח ציבור בחצרו של אדמו"ר הרש"ב ושד"ר של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
תולדות חייםעריכה
נולד בשנת (?). לא התחנך כיהודי שומר מצוות, אף שסביו היה מחסידיו של אדמו"ר הזקן. קודם חזרתו בתשובה, עבד בתיאטרון בחרקוב וזאת בזכות קולו הערב והנעים. השד"ר הרב בערע וואלף קאזעווניקאוו, קירב אותו לחסידות חב"ד[1] והוא הפך לאחד מהיושבים ('זיצערס') בליובאוויטש.
אדמו"ר הריי"צ מספר שהוא הגיע לליובאוויטש מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש ולכן בעת הצורך היו שואלים אותו על דיני אבילות.
בשנת האבלות על אדמו"ר המהר"ש שלושת בניו של הרבי היו עושים מנין לבד וקוראים בתורה בעצמם, אך אדמו"ר הרש"ב פחד לקרוא מכיון שצריך לדייק מאוד בכל תיבה, ולכן ר' יחיאל היה בוחן אותו כל פעם לפני הקריאה[2].
הוא היה חזן אצל אדמו"ר הרש"ב, ואף הקים בליובאוויטש מקהלה, ובשל כך כונה "ר' יחיאל דער חזן". בו בזמן שימש כשד"ר עבור ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. הוא הביא את הניגון הוא אלוקינו לליובאוויטש, חיבר אליו את המילים 'הוא אלוקינו' ושר אותו בפני אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ. על הניגונים שהלחין נמנים: ניגון כאוהל הנמתח לפיוט הנאמר ביום כיפור, וניגון מכלכל חיים.
בנוסף היה נוסע למקומות שונים כמ"משולח" - העוסק בגיוס תרומות כספיות לישיבת תומכי תמימים.
ניגוניועריכה
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות תש"ה לה"ק עמ' כז
- ↑ ספה"ש תש"ד לה"ק עמ' קמז.