יוסף יצחק גורדון
הרב יוסף יצחק גורדון (יליד שנת תשי"ד, 1954) הוא שליח הרבי באוסטרליה עוסק בחינוך בישיבת אוהלי יוסף יצחק - ליובאוויטש - מלבורן ופועל בשליחות בטסמניה, אוסטרליה.
תולדות חייםעריכה
נולד בנוארק שבניו ג'רזי בכ"ט אייר תשי"ד לאביו הרב שלום בער גורדון ששימש כשליח הרבי במקום, ונשלח עוד על ידי אדמו"ר הריי"צ. סבו מצד אביו היה הרב יוחנן גורדון, מנכבדי קהילת חב"ד בדוקשיץ ובארצות הברית, ומצד אמו היה הרב אליהו ייאכיל סימפסון, מזכירו של אדמו"ר הריי"צ.
כבר בהיותו בחור, זכה לברכה מיוחדת מהרבי אודות התעסקותו במבצע תפילין.
בגיל 19 נשלח על ידי הרבי כחלק מקבוצת התלמידים השלוחים ללמוד בישיבת תומכי תמימים שנוסדה במיאמי, וביחידות שנכנס אל הרבי, אמר לו הרבי שהצלחתו תלויה בכך שיהיה דוגמה חיה לאחרים.
לאחר סיום מסלול הלימודים הישיבתי הוסמך לרבנות, והחל ללמד בישיבת תפארת בחורים מוריסטון, עוד בהיותו בחור.
בשנת תשל"ח בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת מינה אסתר, בת החסיד ר' יצחק אליהו קוסובסקי[1].
בשנתתשל"ט יצא בשליחות להקים כולל אברכים במלבורן שבאוסטרליא, וכהשתתפות בהסתדרות בהשליחות באוסטרליה מסר הרבי לזוגתו סכום של $40.
בשנים תשל"ט-תשמ"א למד בכולל אברכים במלבורן שבאוסטרליה, ובאותה תקופה היה מעורב בבירור דעתו של הרבי לגבי הקמת עירוב באזור בו התגורר, והרבי השיב שדעתו לא נוחה מכך[2], ואם כבר עושים עירוב, יש לעשות זאת בסודיות.
בשנת [[]] מתחיל להיות עוסק בחינוך בישיבת אוהלי יוסף יצחק - ליובאוויטש - מלבורן.
בשנת תשד"מ מתחיל יוצא לפעול בשליחות הרבי בטסמניה שבאוסטרליה כמה פעמים בשנה.
משפחתועריכה
- בנו, ר' שניאור זלמן גורדון
- בנו, ר' יוחנן גורדון
- בנו, ר' בנימין ליפמן גורדון
- בנו, ר' מנחם מענדל גורדון
- בנו, ר' ישראל גורדון
- בנו, ר' שמואל גורדון
- חתנו ר' משה סירולניק
- חתנו ר' אמי מייערס
- חתנו ר' שלמה ראובן דובער גאלדצווייג
- חתנו ר' אברהם ישעי' ראסקין
- חתנו ר' שלום דובער וועכטר
קישורים חיצונייםעריכה
- [chabadtas.com/ אתר בית חב"ד טסמניה], בהנהלתו של הרב גורדון
- השליח הטסמני • עם הרבי בטסמניה, בראיון לגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית jem
הערות שוליים
- ↑ מאויית גם קאסאווסקי, קאסאפסקי.
- ↑ "מפורסמת דעתי שבדורנו זה איש או ארגון שמתחשבים איתו שעושה עירוב ויודע שסוף סוף יתפרסם הדבר - הרי זה תקלה, כי אי אפשר שלא יארע שבת קודש אחר והעירוב פסול ועל פי טבע שיתרגלו פעמים אחדים בהוצאה בשבת קודש לא תועיל כל הכרזה והודעה שהעירוב נפסל ואסור וכו' שיפסיקו להוציא, ואין לעשות עירוב אלא בסודיות".