זעיר אנפין
זְעֵיר אַנְפִּין הוא שמו של הפרצוף הנוצר מהתכללות המדות של עולם האצילות. זעיר אנפין, ביחד עם מלכות דאצילות מכונים גם בשם 'קודשא בריך הוא ושכינתיה'. היחוד שנוצר ביניהם נקרא יחודא תתאה. על כן המצוות שאנו עושים מכוונים לשם יחוד הזעיר אנפין עם המלכות דאצילות. רבים נוהגים לומר לפני קיום מצוות נוסח של "לשם יחוד", לדוגמא: "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה".
כמו כן זעיר אנפין מאיר מאד ביום השבת, ובתפילת המוסף של שבת, הוא עולה למקום אבא ואמא, הוא דרגת קדושה גבוהה ביותר, ומשם יונקים הז"א והמלכות מעתיקא קדישא (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". בסעודה שלישית הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת יום הכיפורים, ואז זעיר אנפין עצמו מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים רעוא דרעוין ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין"[1].
ענינועריכה
זעיר אנפין הוא הפרצוף הנוצר מהתכללות של ששת המדות, ובפרט הכוונה היא לזעיר אנפין של עולם האצילות. ענינו הוא שהוא התגלותו של הקב"ה בבחינת גילוי. בכך הוא שונה מאבא עילאה ואמא עילאה של עולם האצילות, שהם בבחינת עלמא דאתכסיא, ואינם באים בבחינת גילוי. וכן הוא שונה ממלכות דאצילות שהיא בחינת שכינה, שהיא החיות השוכנת בתוך העולמות, ובתוך כנסת ישראל.
זעיר אנפין נקרא גם בשם 'אדם'. ומבואר שהוא בבחינת 'רמ"ח איברין דמלכא', שהוא בבחינת רמ"ח איברים שבהם שורה אור אין סוף. ענין רמ"ח איברין אלו הוא שזעיר אנפין בנוי מתשע ספירות, וכל אחת מספירות אלו כלולה משאר תשע הספירות, וכל ספירות פרטיות אלו הם בבחינת ראש תוך סוף, נמצא סך הכל רמ"ג, ונוסף עם ה' חסדים המגדילים הוא בבחינת רמ"ח, ואלו הם רמ"ח איברין דמלכא.
ביחס לאריך אנפיןעריכה
מקור התענוגים בחיצוניות הכתר של עולם האצילות נקרא בשם אריך אנפין (פנים ארוכות), וענינו הוא שהוא מתפשט באריכות הרבה. אריך אנפין הוא בבחינת מקור לזעיר אנפין (פנים קטנות). זעיר אנפין הם מעטי הכמות ובחינת הקיצור בעצם מציאותם, ביחס לאריך אנפין. וכמשל לכך הוא מדות הלב של האדם, שהם בבחינת קיצור בעצם מציאותם ביחס לשורשם בתענוג.
משל להבדל בין זעיר אנפין ואריך אנפין[2]: כמו מפה של שטח גיאוגרפי לעומת השטח בעצמו. למשל, נהר אמיתי לעומת סימון שלו על מפה. או מידות של ילד קטן לעומת מידות של אדם מבוגר.
ראו גםעריכה
הערות שוליים
- ↑ ביאורו של האר"י הקדוש בשער הכוונות לשבת
- ↑ שער היחוד לאדמו"ר האמצעי אות ל"ג