הרבנית אדל - בתו של הבעל שם טוב, אשת הרב יחיאל מיכל אשכנזי, הייתה שותפה פעילה בפעולותיו של אביה הגדול, ומוזכרת ברבים מאגרותיו. נחשבה כאחת הדמויות הנשיות הגדולות בתולדות ימי החסידות.

נולדה לערך בשנת ת"פ, עוד בטרם התגלותו של אביה הבעש"ט, השם אדל, הוסבר על ידי הבעש"ט: ראשי תיבות הפסוק "אש דת למו".

התחתנה עם הרב יחיאל מיכל אשכנזי, (מכונה גם 'דייטשעל'). בתחילה לא נולדו להם ילדים למשך כמה שנים, עד למעשה שהיה: שנה אחת, במוצאי יום כיפור, רקדו חסידי הבעל שם טוב בשמחה ודביקות מיוחדת, ואדל עמדה והביטה בשמחת החסידים, לפתע נקרעו נעליו של אחד מהחסידים, וניגש לאדל, ביקש את נעליה והבטיח לה שיוולדו לה בזכות זה, ילדים. ועוד יהיה לה פרנסה בשפע ממכירת נעליים, וכך היה ונולד לה בתה פייגא[1].

בניהעריכה

הערות שוליים