בת מצווה
בת מצווה הוא הזמן בו מתחייבת האשה במצוות השייכות לה, עם הגיעה לגיל 12.
בספרות התורניתעריכה
המקור בחז"ל לכך שהאשה בגיל 12 מתחייבת במצוות הוא בדברי המשנה[1]: "בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין", וכן נפסק להלכה ברמב"ם[2] שבגיל שתים עשרה שנה ויום אחד היא מתחייבת בכל המצוות השייכות לה.
את הסיבה לכך שגיל ההתחייבות במצוות אצל האשה קודם בשנה להתחייבות במצוות של האיש[3], מסביר הרא"ש[4] על פי דברי המדרש בבראשית רבה: "נתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש. פירוש: הקדים בה בינה יותר מבאיש", כלומר שהדבר נובע מכך שההתפתחות השכלית של האישה קודמת לזו של הגבר. אדמו"ר הזקן כותב[5] שהטעם לכך הוא היות ואז הוא "גמר כניסה נפש הקדושה באדם", ולכן אז מתחייבת האשה במצוות מן התורה.
השמחה ביום זהעריכה
על פי דברי הזוהר שהשמחה ביום הבר מצווה צריך להיות כמו ביום החתונה, כותב הרבי[6] שכך צריך להיות גם אצל בנות מצוה, היות וגם הן מתחייבות ביום זה במצוות.
במקום אחר הרבי מוסיף, כי שמחה זו צריכה להיות לא רק אצל בת המצווה עצמה, אלא גם אצל כל בני ישראל[7].
טקס בת מצוהעריכה
לאורך ההיסטוריה לא נערכו טקסי בת מצוה מטעמי צניעות[8], עם הופעתן של התנועות הרפורמיות שהחלו לדרוש שוויון ולערוך מסיבות בת מצוה לאשה יצאו רבנים רבים נגד התופעה.
הרבי לא שלל לחלוטין את עריכת הטקס במקרה שחברות הכיתה נוהגות לערוך חגיגה[9], אך הורה להמעיט בכך ככל היותר ולעשות משהו צנוע בדוגמת חגיגת יום הולדת[10], ובמקרים מסויימים הורה להנהלת המוסדות שהחגיגות יערכו רק יחד עם חגיגות הנערכות בלאו הכי כגון מסיבות שבת ומלוה מלכה[11].
יש ארגונים חב"דיים המורים היתר לחגוג בת מצוה המונית, כאשר מדובר במקורבות או יתומות.
הרב אהרן וולקין אסר את החגיגה משום האיסור ללכת בחוקות הגויים, והרב משה פיינשטיין שאסר לערוך אירוע כזה בבית כנסת[12], וכן רבנים הנמנים על חוגי העדה החרדית[13]. הרב עובדיה יוסף פסק שסעודת בת מצווה היא סעודת מצווה [14].
מנהגי בת מצוהעריכה
| ערך מורחב – מנהגי יום הולדת |
בנוסף לקיום מנהגי יום הולדת, הוסיף הרבי מנהגים מיוחדים לבת מצוה, והורה שילדות המגיעות לגיל בת מצוה יתנו צדקה באותו יום גם לפני תפילת שחרית וגם לפני תפילת מנחה, וכן ההורים יתנו לזכותם[15], ובמקרה שנותנים בלאו הכי יתנו בהוספה[16], ויתנו את הצדקה למוסד חינוך[17].
כמו כן הורה הרבי שהנערה בת המצווה תלמד מזמור י"ג בספר תהלים[18].
יחידות לחתני בר מצוותעריכה
מאז שהרבי הפסיק לקבל בחדרו ליחידות פרטית, החל הרבי להנהיג סדר של יחידות לחתני בר מצוה ובנות מצוה במהלכן נשא בפני הנערים והנערות שיחות מיוחדות על המשמעות של יום זה עבורם.
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- מנחם מענדל זלמנוב, בת י"ב למצוות - מתורתו של הרבי מליובאוויטש על בת מצוה ומשמעותה, שבט תשנ"ט.
- פ. גלדציילר, בת מצווה חסידית - הכנה ומחשבה בתורת חב"ד, טבת תשע"ג.
- שתקבלי עלייך עול מלכות שמים ועול מצוות בלבב שלם, במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1962 עמוד 32[19].
קישורים חיצונייםעריכה
- מכתב אדמו"ר הרש"ב לבת המצווה של הרבנית חיה מושקא
- כשהרבי כתב בכתב סתרים לנערת בת מצווה
- אסור! למבוגרים בלבד! מסר של הרב לבתו שחגגה בת מצוה
- עם מוזר אנחנו, היהודים, חוגגים את הבת מצוה
הערות שוליים
- ↑ נדה פרק ה' משנה ו'
- ↑ הלכות שביתת עשור, ב', י"א.
- ↑ למה חוגגים בר מצווה בגיל 13, ובת מצווה בגיל 12?
- ↑ ביאור בסגנון דומה מביא הרבי בלקוטי שיחות חלק י' עמוד 70, באגרות קודש חלק ו' עמוד קצט, ובשיחת כ"ז אלול תשמ"ב - התוועדויות עמוד 2269.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים מהדורה ב' סוף סימן ד'.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ח חלק א' עמוד 332 הערה 21.
- ↑ שיחת הרבי ביחידות לחתני בר מצווה, ליל ט"ו תמוז תשמ"ה.
- ↑ אבל ראה בבן איש חי (פרשת ראה, אות יז) שכתב: "והבת ביום שתכנס למצוות, אע"פ שלא נהגו לעשות לה סעודה, עם כל זה תהיה שמחה באותו יום, ותלבוש בגדי שבת, ואם יש לאל ידה תלבש בגד חדש ותברך שהחיינו ותכוין לפטור שמחת כניסתה בעול מצוות". ובימינו נוהגים לעשות חגיגת בת מצווה, כדלהלן.
- ↑ ילקוט בר מצוה עמוד 129.
- ↑ יחידות לרב הלל פבזנר. נדפס ב'בת י"ב למצוות' פרק ג'.
- ↑ רישומה של שנה תשד"מ עמוד 113.
- ↑ שו"ת אגרות משה חלק או"ח א' סימן קד.
- ↑ אוצרות ירושלים, קכ"ט, עמודים תס"א-תס"ג
- ↑ שו"ת יביע אומר (הרב עובדיה יוסף) חלק ו - אורח חיים סימן כט אות ד.
- ↑ יחידות כ"ב כסלו תשמ"ג.
- ↑ יחידות י"ג שבט תש"נ.
- ↑ יחידות כ"ב כסלו תשמ"ג.
- ↑ יחידות כללית לילדי בר מצוה והוריהם, י"ז שבט תשמ"ב.
- ↑ תגובה לכתבה בגליון 1964 עמוד 18 במדור קוראים כותבים.