מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)
| מרדכי דב טברסקי | |
|---|---|
.jpg)
| |
| לידה | כ"ט כסלו ת"ר |
| פטירה | כ"ב אלול תרס"ג |
רבי מרדכי דב טברסקי (כ"ט בכסלו ה'ת"ר – כ"ב באלול ה'תרס"ג) היה האדמו"ר הראשון לשושלת הורנסטייפל, ונינו של אדמו"ר האמצעי.
תולדות חייםעריכה
נולד בהורניסטייפל שבאוקראינה בכ"ט בכסלו ה'ת"ר, לרבי משולם זוסיא אוירבך מטלומאץ'[1] ולרבנית שטערנא רחל בתו של רבי יעקב ישראל טברסקי מטשערקאס, חתנו של אדמו"ר האמצעי.
לאחר פטירת אמו בילדותו אביו התחתן בשנית ועבר להתגורר בגליציה, והוא נשאר עם שתי אחיותיו אצל סבו שגדלו וחנכו, ומאז כונה שם משפחתו 'טברסקי'. נשא את רייצא בתו השמינית של רבי חיים מצאנז.
שנתיים לאחר חתונתו, עבר סבו להתגורר בטשערקאס, והוא הצטרף אליו.
בהוראת סבו[2] החל רבי מרדכי דב בשנת תרכ"א לנהוג באדמו"רות בהורנסטייפל שם התקבצו סביבו חסידים רבים. לאחר פטירת סבו בי"ג באלול תרל"ו נהרו אליו חסידים רבים מחסידי צ'רקס.
הרבה להתכתב עם גדולי האדמו"רים בדורו והקפיד מאוד שלא יצלמו אותו.
בשנת תרנ"ח קרא פעם אחת לבניו ואמר להם "אמש ראיתי את דודי ר' דוד'ל מטאלנא ז"ל בחלום, ואמר לי כי שמע כרוז בשמים שצריכים שמה לשני ר' מאטעלעך, אלא שהפציר בעדי להחיותני עוד חמש שנים, באשר כאן עלי אדמות צריכים לי יותר", באותו זמן חלה הדרדרות במצבו הרפואי.
בכל שנה היה נוהג לנסוע לטשערקאס ליום ההילולא של זקינו, וכמנהג בית טשרנוביל חלץ נעליו בפתח האהל, וכשסיים תפילתו חיפש את נעליו ולא מצאם, באותו רגע נשתנו פניו. במוצאי שבת כ"ב באלול תרס"ג ישב אל שלחנו לכתוב תשובה ולאחר מכן ישב לקבל חסידים שבאו לשחר פניו ב"קויטלעך" לפני ימים הנוראים, אחרי שסעד מלוה מלכה לקח שנית את התשובה ותיקן את יום הכתיבה במקום "אור ליום א'" כתב "מוצאי שבת", ונכנס לחדרו וקרוב לחצות נפטר בגיל 63 שנים בלבד.
בנו רבי יהודה לייב בן-ציון טברסקי מילא את מקומו.
תולדותיו נדפסו בספר "רבינו הקדוש מהארנסטייפל"[3].
אדמו"ר הריי"צ מונה אותו בין נכדי הרב מטשערקאס[4].
צאצאיועריכה
- בתו שטרנא פייגה, אשת רבי נחום זלמן שניאורסון מצ'רקס (נכדו של דודו רבי יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק) מאוורוטש).
- בתו חיה מלכה, אשת רבי משה גוטרמן מקייב בנו של רבי דוד מסאווראן.
- בנו רבי אהרן אלימלך שניאור זלמן, חתן רבי משה הורוביץ מרוזבדוב, שימש כאדמו"ר באיגנטובקה שברוסיה ואחר כך בקרוסנא שבגליציה.
- בתו שרה מרים, אשת רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט.
- בנו רבי חיים משה צבי, חתן רבי מנחם נחום טברסקי מרחמסטריווקה, שימש כאדמו"ר אחר פטירת אביו.
- בנו רבי בן ציון יהודה לייב, ממלא מקום אביו בהורנסטייפל, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה.
- בתו יוכבד רבקה, אשת רבי אלישע הלברשטאם מגורליץ.
- בנו רבי ברוך דוד מקלינקוביץ', חתן רבי שלמה זלמינא מראשקוב.
- אסתר הנדל, אשת רבי חיים ישעיה שניאורסון בנו של רבי שלום דובער שניאורסון (מרציצה).
ספריועריכה
- עמק שאלה - שו"ת
- עמק החכמה על התורה - פלפולים
- פלא יועץ על התורה ומועדים - תורת החסידות
- חיבור לטהרה הלכות נטילת ידיים ומקוואות
- תורי זהב - הלכות רבית
לקריאה נוספתעריכה
- צבי בריננער, רבינו הקדוש מהארנסטייפל, מכון "זיכרון משה", בני ברק, שבט תשע"ז, ספר מיוחד לתולדותיו.
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' כא-סא.
- צבי בריננער, רבינו הקדוש מראצפערט, מכון "זיכרון משה", בני ברק תשס"ח, עמ' לו-מא, שלה-שמה.
קישורים חיצונייםעריכה
- ספרו "שו"ת עמק שאלה" באתר היברובוקס.
- ספרו "תורי זהב" על הלכות ריבית באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ↑ בן רבי יחיאל מיכל אוירבך בן רבי צבי מנחם אוירבך מאניפולי בן רבי משולם זושא מאניפולי
- ↑ היה זה כאשר סבו נפל למשכב, והוא אמר לו: "צא להארניסטייפעל, הגיעה שעתך למלוך, וכבר אמרו חז"ל אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא, אם יש את נפשך שאחיה עוד בהכרח עלינו להפרד". היה זה בהיותו אברך בן עשרים ושלוש שנים בלבד. לאחר מכן הבריא סבו והמשיך להנהיג את העדה בטשערקאס עוד שבע עשרה שנים.
- ↑ על ידי הרב צבי בריננער, בהוצאת מכון "זיכרון משה" בני ברק שבט תשע"ז.
- ↑ אגרת שסא