יוסיפון (ספר)
יוסיפון הינו ספר הסוקר את היסטוריית עם ישראל על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת המלכים כורש ודריוש, עד לחורבן הבית על ידי טיטוס.
מחבר הספרעריכה
במשך הדורות הספר נתייחס ליוסף בן גוריון הכהן, כשהכוונה כנראה ליוסף בן מתתיהו הכהן (המכונה יוספוס פלאוויוס) שחי בזמן החורבן וחיבר ספרי היסטוריה של עם ישראל ביוונית.
רבים מהראשונים הזכירו את הספר, ביניהם בעל הערוך[1], רש"י[2], בעל ה'מדרש לקח טוב'[3] ועוד.
בכל אלו אין ראיה ברורה שחשבו שמחבר הספר בלשון הקודש הוא יוסף בן גוריון מתקופת הבית השני, שכן ייתכן שהתכוונו לספר כפי שהיה נקרא או שכיוון שהספר לוקט מכתבי יוסף בן מתתיהו - נקרא גם הספר בלשון הקודש על שמו.
כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן הגאונים ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו.
וכן כתב גם הרבי שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש אלא נעתק ללשון הקודש[4].
סמכות הספרעריכה
הספר מצויין במאמרי ושיחות רבותינו נשיאנו פעמים רבות.
הצמח צדק[5] מביא ראיה מדברי הספר[6] "שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו", וכן בספר החקירה[7] מובא הספר כראיה לכך שגם הגויים מאמינים בנפלאות, שכן בספרו מגולל את ניסי חנניה מישאל ועזריה.
וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה[8].
וכן בליקוטי שיחות הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א'..."[9].
במענה לשאלה על סמכות הספר, כתב הרבי:
ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי[10] (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.
בהוספה לליקוטי שיחות מעיר הרבי, שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "רבי יוסף"[12], ובמקום אחר כתב: "הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה"[13].
דעות נוספותעריכה
הרב דוד גנז, מתלמידי של הרמ"א, מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון:
"יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שבירושלים ומשוח מלחמה. הוא חבר את ספרו אחר חורבן הבית ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש צדיק וישר והוא קודם בזמן מחכמי הגמרא כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה."
— "צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט
הקריאה בועריכה
אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך הרב על האיסור לקרוא בספרי הדיוטות בשבת, ומפרט בדיוק אילו ספרים מותר לקרוא ואילו אסור, כותב כך:
"...אבל אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים כגון ספר יוסיפון וכיוצא בו מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז (ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)"
— שולחן ערוך הרב על אורח חיים, סימן ש"ז, סוף סעיף ל' (הדגש לא במקור)
קישורים חיצונייםעריכה
- ספר יוסיפון בהוצאת ורשה
- ספר יוסיפון באתר 'דעת'.
- הרב מרדכי מנשה לאופר, על ספר 'יוסיפון', ניצוצי רבי, התקשרות גליון 906.
הערות שוליים
- ↑ בערך איסתירא ("כמאמר יוסיפון").
- ↑ דניאל פרק י"א פסוק ב' ("ספר יוסף בן גוריון הכהן").
- ↑ בין השאר על הפסוק 'בראות המלך את אסתר' מובא סיפור ארוך בלי ציון מקור, ועל כך העיר ר' שלמה אלקבץ בספרו 'מנות הלוי'(דף קמ"ד.) שמקורם של הדברים הם ב"ספר דברי הימים ליוסף בן גוריון הכהן".
- ↑ לקוטי שיחות, חלק כ"ג, ע' 345.
- ↑ אור התורה שמות ח"ג ע' תשצד.
- ↑ בפרק ג'.
- ↑ עמוד נ' בסופו.
- ↑ ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17
- ↑ במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.
- ↑ נדפסה בלקוטי שיחות חלק ל' עמ' 277.
- ↑ הוספה ללקוטי שיחות כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).
- ↑ כתי"ק שבתמונה