יעקב ישראל טברסקי
הרב יעקב ישראל מטשרקאס בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל, והיה נשוי לבתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי; הרבנית דבורה לאה ע"ה.
חתונתו
על השידוך ביניהם מסופר כי בעת שביקר כ"ק אדמו"ר הזקן בביתו של רבי נחום מטשרנוביל, רבינו הזקן הזכיר לר' נחום את אמרתו של מורם ורבם כ"ק המגיד ממעזריטש שאמר: שהמלך המשיח יהי' יוצא חלציו של המבוגר מבין תלמידיו או מהצעיר שבתלמידיו. המבוגר שמבין תלמידי כ"ק הרב המגיד ממעזריטש הי' הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים הי' אדמו"ר הזקן. אמר רבינו הזקן לר' נחום, בזה הלשון: "...למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו..." בתוך כך ניגש כ"ק אדמו"ר הזקן לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר רבינו הזקן נ"ע שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע.
חתונתם של הרב יעקב ישראל מטשרקאס ושל הרבנית מרת דבורה לאה התקיימה בנוכחותו של אדמו"ר הזקן בליאדי באור ליום ו' פרשת בא, ה' בשבט תקע"א שאמר באותה ההזדמנות מאמר חסידות ד"ה: "שיר השירים אשר לשלמה".
לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל בעיירה ליאדי, שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן.
אחרי מלחמת נפוליון התיישב בליובאוויטש ודר שמה כמה שנים. אחר כך נתקבל למגיד מישרים בעיר הורנוסטייפל. בשבת פרשת ראה תקצ"ו נערכו שמה נישואי בתו הרבנית חנה עם הרב יוסף יצחק בן כ"ק אדמו"ר הצ"צ, בהשתתפות המחותנים כ"ק אדמו"ר הצ"צ, הרב יעקב ישראל והרב מרדכי מטשערנאביל.
בשנת תרכ"א (אחרי שחתנו הרב יוסף יצחק נתקבל לרב בעיר אוורוטש) העתיק מושבו לעיר טשערקאס ונודע מאז בתור הרב יעקב ישראל מטעשרקאס (כשעל כסאו בהורנוסטייפל הושיב את הרב מרדכי דוב (בן הרב מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)) שנקרא על שם ר' מרדכי מטשערנאביל ואדמו"ר האמצעי).
הסתלקותו
בי"ג אלול תרל"ו, נפטר הרה"ק ר' יעקב ישראל מטשרקאס.
מסופר שפעם הזמין רבי יעקב ישראל מטשרקאס את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא רבי מרדכי דב מהורנסטייפל לעיירת זקנו טשרקאס, ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ע"ה ואמר לו, בזה הלשון: "יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, וחסידים לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר". "ועכשיו", אמר הרה"ק הרה"צ ר' יעקב ישראל מטשרקאס נ"ע לנכדו, – תפסוק אתה, אנו סומכים עליך".
השיב הנכד רבי מרדכי דב מהורנסטייפל נ"ע לזקנו, בזה הלשון; -"...בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן הסתלקותכם, תהיה הסתלקות שניכם בשנה אחת..." עכ"ל הרה"ח הרה"צ ר' מרדכי דב מהורנסטייפל נ"ע.
וכך היה, ביום א' סיון תרל"ו (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ע"ה בתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, וכעבור חודשיים וחצי, ביום י"ג אלול תרל"ו הסתלק בעלה הרה"ק הרה"צ ר' יעקב ישראל מטשרקאס נ"ע.
הרבי מספר על ר' ישראל
בהתוועדות יו"ד שבט בשנת תשי"ד (1954), סיפר הרבי, וזה לשונו:
כ"ק אדמו"ר הצמח צדק התחנך יחד עם גיסו ר' יעקב ישראל מטשרקאס אצל כ"ק אדמו"ר הזקן, שני הגיסים נהגו ללמוד יחדיו בעליית הגג. פעם החליטו להתחיל בסיגופים ולהתענות תעניות כדי שיהיה להם "גילוי אליהו". בגלל ריבוי הסיגופים הם נחלשו ולא היה בכוחם לעלות לעליית הגג ולכן היו לומדים בקומה התחתונה. באחד הימים נדבק אליהם ברנש אחד שגם רצה "גילוי אליהו". הוא החל לצום והיה עורך כל לילה "תיקון חצות" לקונן על גלות השכינה ולדרוש מהקב"ה "גילוי אליהו". לאחר שעברה תקופה מסויימת והברנש עדיין לא זכה ל"גילוי אליהו" היחל לטעון כלפי הגיסים: הרי כתוב בספרים שכשצמים כך וכך תעניות יש גילוי אליהו, והוא הרי צם כבר את כל התעניות ומדוע אין לו "גילוי אליהו"?
כשראו הגיסים עם מי יש להם עסק, הם עלו לעליית הגג וכשהברנש הגיע לביהכנ"ס לערוך "תיקון חצות", שפכו עליו מים וצעקו "טהור, טהור, טהור". מאותו הזמן נחה דעתו של הברנש, הוא אמר: "כל מה שכתוב בספרים הוא אמת, משה אמת ותורתו אמת, והראייה שמהשמיים שפכו עלי מים. קויים בי 'ושפכתי עליכם מים טהורים' ובפירוש הכריזו עליי: 'טהור, טהור, טהור..."
.
נכדם של הרה"ק יעקב ישראל מטשרקאס ושל הרבנית מרת דבורה לאה הי' הרה"ח מרדכי דב מהורנסטייפל, שעוד בחיי זקנו הי' אדמו"ר לאלפי חסידים.