לשכות בית המקדש

לשכות בית המקדש הם חדרים מיוחדים, בהם הכינו את צרכי עבודות המקדש. לשכות כאלה היו במספר מקומות בבית המקדש; בעזרת נשים, בבית המוקד ועוד.

עבודת יד של בית המקדש, בה ניתן להבחין היטב בארבעת הלשכות הגדולות שבצידי עזרת הנשים

לשכות עזרת נשים

בארבעת פינות העזרת נשים היו ארבע לשכות גדולות, כל אחת מהן היתה בת ארבעים אמה.

לשכת הנזירים

לשכת הנזירים היתה ממוקמת בצדה הדרומי מזרחי של עזרת הנשים. לשכה זו יועדה לנזירים שסיימו את תקופת נזירותם. שם בישלו הנזירים את קרבנות השלמים שחייבים להקריב ושם גם גילחו את שערם ושמו אותו תחת דוד מיוחד.

לשכת מצורעים

לשכת המצורעים היתה ממוקמת בצידה המערבי צפוני של עזרת הנשים. לשכה זו נועדה לטהרת המצורעים, טבילתם בשמיני לטהרתן. מיקום הלשכה נקבע כיון שהיה צריך להכניס את ידיו לשער נקנור שבפתח העזרה, כדי לקיים את נתינת דם האשם על תנוך אוזנו ועל בהונות ידו ורגלו הימנית, אשר צריך להיות "לפני ה'". על אף שלא נכנס לעזרה רק לשער ניקנור שלא נתקדש, הצריכוהו טבילה בלשכת המצורעים.

לשכת העצים

לשכת העצים בבית המקדש

לשכת העצים היתה ממוקמת בצידה הצפוני מזרחי של עזרת הנשים.שם היו מכינים את העצים לאש התמיד הדולקת בקביעות על מזבח הנחושת, ושם היו גם בודקים אותם שלא יהיו בהן תולעים, שהרי אסור להקריב תולעת - שהיא דבר טמא - על גבי המזבח.עבודה זו היו עושים כהנים בעלי מומין, שהם פסולין לעבודות בית המקדש.

לשכת השמנים

לשכת השמנים היתה ממוקמת בצידה הדרומי מערבי של עזרת הנשים. לשכה זו שמשה לאכסון של השמן והיין שנצרך לעבודות בית המקדש, כגון: הדלקת המנורה, נסכי הקרבן ועוד.

כאשר חכמים מנו את אשר היה בלשכות בית המקדש, שכח רבי אליעזר בן יעקב מה היתה משמשת הלשכה הדרומית מזרחית, ואבא שאול אמר שבה היו נותנים יין ושמן והיא היתה נקראת לשכת בית השמנים. כאשר רבי אליעזר בן יעקב שכח למה שמשה הלשכה הרביעית בעזרה, אמר אבא שאול לשכת כהן גדול היתה. על פי הסברו של רבי לוי יצחק הוא אמר זאת לסגולה, שכן שמן זית היא סגולה לזכרון, וכן כהן גדול שהיא דרגה השווה לשמן, שכן כהן גדול נמשך בשמן. אבא שאול הוא ענין הזכרון, השם שאול רומז ליסוד, השם אבא רומז לחכמה, והשם אבא שאול היא בחינת יסוד אבא שביסוד, ולכן זכר מה היה בלשכות אלו. ושרשו היה ממנשה בן יוסף.

היו בה יין ושמן. על פי תורת החסידות זה רומז על צירוף עניני היין הרומז על שמחה ועבודה בהתפעלות והתלהבות, ושמן - עבודה בביטול ובחשאי, שזהו ענינו של שמן זית שנמשך אחר התפילה בביטול ואינו מהבהב. למרות שהיו בה יין ושמן היא נקראת לשכת בית שמניא, כי עיקר ההדגשה היא ענין הביטול.

לשכות שער ניקנור

לשכת עושי חביתין

לשכת עושי חביתין הייתה לשכה הסמוכה לשער ניקנור. במקום זה היו מכינין "חביתין" לכהן הגדול, להקריב את עשירית האיפה, מחציתו בבוקרו ומחציתו בערב.

לשכת פנחס המלביש

לשכת פנחס המלביש היתה אחת משתי הלשכות שהיו ליד שער נקנור. בלשכה זו אוכסנו בגדי כהונה. מקור השם "פנחס המלביש" הוא, מפני שכך היה שם הראשון שעסק בבגדי הכהונה, ונקראו כולם על שמו.

ששה ותשעים חלון (כעין תא ארון), היו במקדש, בלשכה זו, להניח בהן הבגדים, ארבעה חלונות לכל משמר מעשרים וארבעת המשמרות. שם כל משמר היה כתוב על חלונותיו הסגורות.

כשנכנסו אנשי משמר לעבודה בשבוע שלהן, פותחין את חלונותיהן כל ימי השבוע, ונוטלין משם את הבגדים. כשיצאו מבית המקדש בתום השבוע, מחזירין הבגדים לחלונותיהן וסוגרין.

הסיבה לכך שעשו ארבעה חלונות לכל משמר היא, כדי שלא יהיו הבגדים מעורבין, אלא כל המכנסים בחלון אחד עליו כתוב "מכנסים". וכן האבנטים בחלון אחד וכתוב עליו "אבנט", וכן המצנפות כולן בחלון אחד, והכתנות כולן בחלון אחד.

לשכות בית המוקד

בבית המוקד היו ארבע לשכות:

לשכת עושי לחם הפנים

לשכת עושי לחם הפנים היתה בצד הדרומי מזרחי של בית המוקד. בלשכה זו היו האחראים לכך מכינים ואופים את לחם הפנים.

לשכת בית המוקד

לשכת בית המוקד היתה בצד הצפוני מערבי של בית המוקד. מלשכה זו היו יורדים למקוה שהיה תחת בית המוקד. בלשכה זו היו שתי מדורות, אחת גדולה שלידה התחממו הכהנים שעלו מהמקוה, והשנייה קטנה יותר שדלקה תמיד שממנה היו מדליקים את מערכות המזבח.

לשכת החותמות

לשכת החותמות היתה בצד הצפוני מזרחי של בית המוקד. בלשכה זו היו מאוכסנים החותמות של בית המקדש, ולדעה אחת גם שם עמד האדם הממונה שחתם בחותמות אלו.

לשכת הטלאים

לשכת הטלאים היתה בצד הדרומי מערבי של בית המוקד. בלשכה זו היו נשמרו הטלאים שכבר נבדקו ונמצאו נקיים ממום וראויים להקרבה.ישנה דעה שבלשכה זו גנזו החשמונאים את אבני המזבח שנטמא לאחר ששברו אותו.

לשכות נוספות

בית הניצוך

בית הניצוץ היא לשכה בבית המקדש. אין ידוע הטעם למה היה שמה כך. בבית הניצוץ היתה עלייה (כעין קומה שניה) בה היו שומרים "הרובים" שהם כהנים שעדיין לא הגיעו לעבודה, ועל כן מילאו את המצוות שמירת בית המקדש על גבי עליית בית הניצוץ.

הסיבה לכך שהכהנים שמרו דווקא על העלייה, היא גזירת הכתוב "וילוו עליך וישרתוך", אבל שמירת הלוים לא היתה רק למטה אצל השערים.

לשכת הפרוכת

בלשכת הפרוכת היו אורגין את הפרוכת שהיתה מפרידה בין הקודש לקודש הקדשים.

לשכת הפרהדרין

אל לשכת הפרהדרין היו מפרישין שבעת ימים קודם יום הכפורים את הכהן הגדול מביתו.

שמה האמיתי של הלשכה הוא לשכת בית לווטי. את הסבר החלפת השם, מסביר התנא הקדוש רבי יהודה: תניא רבי יהודה וכי לשכת פרהדרין היתה והלא לשכת בלווטי היתה אלא בתחלה היו קורין אותה לשכת בלווטי ומתוך שנותנין עליו ממון לכהונה ומחליפין אותה כל שנים עשר חודש כפרהדרין הללו (ממוני המלך, שהמלך מחליפם בכל שנה), שמחליפין אותם כל שנים עשר חודש לפיכך היו קוראין אותה לשכת פרהדרין.

לשכת הגולה

לשכת הגולה היתה ממוקמת בצפון העזרה. בלשכה זו היה גלגל גדול שבעזרתו שאבו מים לתחזוקה השוטפת של בית המקדש. לשכה זו נקראת כך מפני שגלגל בלשון המשנה נקרא "גולה".

לשכת הגזית

לשכת הגזית שימשה כמקום מושב הסנהדרין, וכן שם גם ערכו את הפייסות לכהנים.

לשכת הפרווה

לשכת הפרווה הייתה לשכה בחלקה הדרומי של העזרה. בלשכת הפרווה מלחו את עורות הבהמות שהוקרבו, ועל גגה שכן מקוה, שבו היה טובל הכהן הגדול ביום הכיפורים.

קישורים חיצונים

התמונה בערך זה היא מתוך גלריית התמונות מהחוואי אלק ג'ררד חב"ד אינפו