פרעה

פרעה היה כינויים של מלכי מצרים לדורותיהם.

פרעה והטבחים

על הפסוק "ויוסף הורד מצרימה", מובא בספרי החסידות שיסוד דא"ק^[1] ירד עד בחינת גרון דאריך אנפין דקליפה שהוא ענין פרעה, העורף העליון.

ענין שר המשקים ושר הטבחים ושר האופים שהם ג' שרי פרעה הוא שהם יונקים מן העורף.

וכשנתעלה יוסף בירר וחתך יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, לבלתי יוכלו להמשיך שפע לעורף עוד. וזהו "כי רוממות אל" המשיך בגרון בג' שרים דקדושה, ועל ידי זה היה חרב פיפיות להפריד יניקת ג' שרי פרעה, ולברר בחינת אחוריים דאריך אנפין.

בהיות אדמו"ר הריי"צ נער קטן, הסביר לו מלמדו ר' שמשון את מהלך רוחו של פרעה, שהבטיח וחזר בו וכו', ולא נתישבה דעתו. עד שאמר לו: "משה רבינו עליו השלום הי' חסיד (ודוקא חסיד חב"ד'י, שלא רצה במופתים, כי אם שיתנו לו התורה, וכשיביא לישראל את התורה, ידעו ששלחו ד'), ופרעה מתנגד. ומתנגד בשעה שנעשה הרווחה חוזר לסורו^[2].

הערות שוליים

↑ ענין יוסף הוא בבחינת יסוד דא"ק, לעומת השבטים שענינם הוא מלכות דא"ק.
↑ אגרות קודש (אדמו"ר מוהריי"צ), כרך יד ה'שעו.

[1] ענין יוסף הוא בבחינת יסוד דא"ק, לעומת השבטים שענינם הוא מלכות דא"ק.

[2] אגרות קודש (אדמו"ר מוהריי"צ), כרך יד ה'שעו.

[1]

[2]