מסכת נזיר
במסכת נזיר יש 9 פרקים ו65 דפים.
המסכת עוסקת בדיני נזיר. קבלת הנזירות, דיניה, וקרבן נזיר.
איש או אישה הנודרים שלא לשתות יין, נקראים 'נזיר'. הנזיר אסור בשתיית יין כל ימי נזירותו (אם לא נקב זמן, הנזירות חלה עליו ל-30 יום, ובכל מקרה אינו יכול לנדור בדין נזירות פחות מפרק זמן מינימאלי זה). כמו כן אסור לו לאכול ענבים להסתפר, ולהיטמא למת.
אם בכל זאת נטמא הנזיר למת בשגגה, עליו לטבול כדי להיטהר, וביום השביעי לטבילתו יגלח את ראשו. למחרת, ביום השמיני, יביא שני תורים או בני יונה לקרבן, וכן אשם נזיר, ואח"כ עליו שוב להתחיל למנות שוב את ימי נזירותו.
כאשר ימלאו ימי הנזירות יבוא הנזיר אל המקדש, יביא איתו קורבן ולאחר ההקרבה יגלח את שערות ראשו.
ביאורי הרבי
- כט א. חינוך דרבנן. לקוטי שיחות חל"ה עמ' 61 (עמ' 75)
- סא א. הגוים אין להן נזירות. לקוטי שיחות חלק ל"ח עמ' 26 (עמ' 37)
- סב א. איש איש לרבות את העוברי כוכבים שנודרין. לקוטי שיחות עמ' 72 (עמ' 85)
- סו א. נזיר היה שמואל. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 68 (עמ' 72) חטוף ובריך. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 69 (עמ' 73)
- סיום על מסכתות בני"ך, ברכות נזיר יבמות כריתות. ספר השיחות תשנ"א - ב, עמ' 835 (עמ' 385).