נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)

בקיץ תרפ"ז בעת מאסר בעלה אשר כיהן כאדמו"ר, ניהלה הרבנית את כל מהלך הפעילות להצלתו ושחרורו על אף סכנת הנפשות אשר הייתה כרוכה בפעילות זו תחת המשטר הקומוניסטי.

מאז שנולדה ביתה חנה לא יכלה לשמוע. הבעיה היתה כל כך גדולה, עד שכשהמטוסים הנאציים הפציצו את וורשא היא שמעה רק אוושות. היא היתה קוראת שפתיים, ותמיד היה לידה עט ודף בשביל שיוכלו לכתוב לה. המצב היסב צער רב לה ולבני משפחתה.

לאחר הסתלקות בעלה בי' שבט תש"י הסתגרה בביתה ובמשך ימים שלמים עסקה באמירת תהילים ותפילות אך בימי חג קיבלה בביתה בפנים מאירות את שתי בנותיה ואורחות שבאו לבקרה.

בתחילת חודש טבת תשל"א חלתה ובי' טבת תשל"א השיבה את נשמתה לבורא ומנוחתה כבוד בניו יורק על יד אהל אדמו"ר הריי"צ.

בימי חייה היה נוהג הרבי לערוך בימי חג ומועד את סעודותיו בביתו של אדמו"ר הריי"צ. הדבר נמשך עד הסתלקותה.

משפחתה

אביה: ר' אברהם שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)

אמה: הרבנית יוכבד

בעלה: אדמו"ר הריי"צ

בנותיה:

מרת חנה גורארי'

הרבנית חיה מושקא שניאורסאהן

הרבנית שיינא הורנשטיין

אחיה: ר' בן-ציון

אחותה: מרת מלכה שאסע (בעלה ר' פנחס זאניס)